במבי

במבי - כמה טוב שחזרת. מרגיש כאילו הייתי רוצה לדבר איתך על המון דברים. בואי, תצטרפי שוב. הדמיון שלך מניב אסוציאציות עשירות. את חסרה, שלך, סוריקטה

סוריקטה הי, סיקרנת אותי לגבי ה'המון דברים' שמרגיש לך רצון לדבר איתי.. חייך לי בלב :) לגבי תגובתך בהודעה למטה.. וואוו.. מה אומר לך סוריקטה... וואוו.. עד עכשיו הבטן מתכווצת לי מתגובתך.. הרגשתי כאב שחותך את הבטן..גם חוסר אונים.. גם טיפונת כעס שהתחלף לו מיד ברגש אשמה עצום... וואוו סוריקטה.... אז ככה.... מה אגיד לך שלא יישמע מבולבל.. ? אשתף אותך... ראשית, ההיכרות שלי עם בן זוגי היתה מאוד משונה, מוזרה אפילו הזויה.. והקטע הוא שכל החלק המיני היה מחק מראשי וגופי.. לא יודעת להסביר את זה..משהו משונה שאין לי אפילו את היכולת לתאר.. סוג של ניתוק מוחלט מהקטע המיני.. כן.. נשמע הזוי לחלוטין אבל כך היה... (עד היום אני תוהה מה יש בבן זוגי שאיפשר התנהלות כזו..?? שאלתי את עצמי וגם אותו אם הוא הומו ?) בקיצור לא ברור לי... לגבי ילדים סוריקטה ... רציתי ילדים בצורה מטורפת..לא הייתי מוכנה לוותר על הולדת ילדים ולכן הייתי עם בן זוגי מס' פעמים בודדות ביותר.. אם תספרי על אצבעות יד אחת עדיין יישאר לך עודף... בכל פעם מהפעמים הבודדות שהייתי איתו הגוף שלי כאילו היה איתו ואני צפיתי והסתכלתי מלמעלה.. לא יודעת להסביר לך את החוויה הזו.. זה אשכרה כאילו הגוף שלי ואני הם שתי ישויות נפרדות לחלוטין.. זה הצריך ממני אנרגיות מטורפות אבל הייתי מוכנה להן בגלל הרצון להביא ילדים לעולם... וכן סוריקטה... זה משהו שבחיים לא הייתי מוכנה לוותר על זה.. להיות בהריון, להרגיש אותם בתוכי, לשיר להם כשהם ברחמי,להתכוונן אליהם ,ללדת ולהניק אותם.. פשוט להניק...משהו שאני כתינוקת לא זכיתי לחוות.... ואני מרגישה שעם כל הטירוף של הקושי שעברתי כשכל כך רציתי להביא ילדים לעולם אני שלימה עם כך לחלוטין !! ואולי אני מרגישה את הכאב הנורא הזה..ממש כאילו חתכת את הבטן שלי עם סכין מרגישה באיזו השלכה הזדהותית עמוקה איתך ..? ואולי גם הרגשות הנוספים הם שלי/שלך, או נכון יותר רגשות שלך שבהזדהות השלכתית עמוקה מורגשים אצלי באופן בלתי נסבל ? מה אומר לך סוריקטה מותק... שוב, מגיע רצון להגיע אלייך ממש ,לעטוף אותך ולגרש ממך את כל הבלתי נסבלות הזו... לפתע פתאום כל כך מתחשק לי שיהיה לי כפתור ביד, כפתור של 'מכונת זמן' כפתור שיכול להחזיר את הגלגל אחורנית... אלחץ על הכפתור ואת תוכלי אם תרצי לחזור לתקופה מוקדמת יותר, ואם תרצי, תבחרי אחרת.. וואו.. חוסר אונים זו חוויה נוראית... איתך, במבי

מצטרפת בשמחה למילותיה של סוריקטה הנהדרת שלנו כאן הלוואי שתכנסי לעיתים קרובות יותר את מוסיפה המון צבע ודימיון בכתיבה שלך חטולית

קוראת את הרגשותיך לגבי ילדים הריון הנקה.. אני הייתי שתויה כהלכה עד כלות עדי להביא לעולם את 3 הילדים שלי כל כך מבינה אותך ברגשות .. חבל שכך ולא זכית ..אולי עדין לא מאוחר בהפריה חוץ גופית...סליחה שאני אומרת זאת אל תכעסי לא יודעת מה גילך אבל זה מה שעלה לי במחשבה מתוך הכרות הנושא עם חברות שכן עשו והן מאושרות חטולית

הי בנות, פחות הצלחתי להבין, וגם לא מי פונה אל מי או מי כועס על מה ולמה. כנראה שיש סיבה טובה לסתימות הזאת. אולי אם אבין זה יהיה כואב מידי. גם היום הפנטזיה להמשכיות נקטלת אצלי. לו הייתי מרגישה לפחות את הפנטזיה. אבל גם זה אינו נגיש. גם אין לי מעגלי תמיכה בכלל, ובנוסף, הגבול של הרגע האחרון הריאלי בהקשר המשכיות היה לפני עשרים שנה. ומופלא, בעיניי, שהצלחתן להיכנס להריון כל כך מיידית. והוא צלח. וגם אתן. עבורי זה נשמע וואו. דברים מאד בסיסיים בחיים, שהם במקום הסתום אצלי. מצטערת. סוריקטה

לא הבנתי מי כועס על מי לא נתקלתי בזה בכלל אני משתדלת תמיד בכותרת לכתוב למי אני פונה אני לא הצלחתי להכנס להריון במידי ממש לא אהובה לקח ממני נתחים די גדולים בנשמה להקריב עצמי בדרכים בהם בחרתי להכנס להריון כיום יש מספיק דרכים כדי להביא ילד לעולם אך השאלה האם זה מתאים כיום ? האם אשה מוכנה להקריב מעצמה כל מה שצריך ? לא כולן מסוגלות מכל מיני סיבות .... אוהבת חטולית

תודה חטולית על השיתוף. איזה כוחות יש לך ואיזו נשמה את. עצוב לשמוע על הקשיים. ככה המציאות, אוף. חיבוקים, סוריקטה