בלי כותרת

למען האמת אף פעם לא עזבתי...נשארתי קוראת אילמת. קוראת אתכן מבלי היכולת להגיב, עצובה איתכן שקשה, שמחה איתכן ברגעים של ההצלחה, מתכווצת שכואב, חרדה שאודי העלה את האפשרות לסגור... איתכן אבל לבד. כמו שהיא איתי בחדר ואני עדיין מרגישה לבד. והיא מזמינה אותי בשאלותיה ואני אילמת. טוב שאתן פה.

הי גולם, טוב שכתבת ושיתפת. ההיית יכולה לחשוב על נושא כלשהו, שלאו דווקא קשור ישירות לתחום הנפש, שהיית מסוגלת כן לדבר עליו באופן חופשי יותר וזורם? אולי משהו מתחום האומנות, טבע, ספורט, מדעים, אקטואליה וכד'? מה קרוב לליבך? סוריקטה