עץ לשקט הזה............................

הי אודי וכולן, אולי זה המעבר בין תקופת הסגרים לסוג של חופש, אולי הכל מבולבל וכלום לא ברור. המציאות הישנה-חדשה שחזרה לא פשוטה לי אחרי תקופה ארוכה שאיפשרה ונירמלה הסתגרות. לא נעים להודות בזה לפעמים אבל זו התחושה, געגוע לשקט ולמקצב האיטי והמנומנם, משהו גדול קורה ולא רק אצלי חא בסדר. מזמינה אתכם.ן לשתף בחזרה לשיגרה ואם לא מתאים אז רק להגיד שלום כדי שהעץ יתמלא והמקום ירגיש חי? אודי סוריקטה חטולית אביב רוני במבי חנה מיכל ינשוף וכל מי שלא נקבתי בשמו אבל מגיח לעתים. שלכם שירה

הי שירה, בחצי השנה הראשונה לעידן הקורונה יכולתי למצוא משהו מתאים לשכמותי. הצמצום והסגפנות והבדידות הם חיי. אמרתי בזמנו על התקופה שהכל כאילו אותו דבר ושום דבר לא אותו דבר. המוזר היה שפתאום אנשים 'רגילים' נכנסים לאותה משבצת מוכרת לנו. 'רגע רגע' - זו המשבצת 'שלי' :-) ואני בלב - מה זה קורונה, אין לכם מושג מה עבר אי אז שם בחיים, כל ההומלסיות וההתקפות וזה. עכשיו זו עוד נחשבת תקופה יחסית טובה. זה מה שיצא לי לרשום. והנה אמרתי שלום. ובעיקר טוב שכתבת. טוב שהדלקת ניצוץ של אנרגית חמימות. ראיתי גם למטה. ראיתי. לילה טוב, סוריקטה

היי שירה יקרה. התלבטתי אם לענות...אני עוברת הרבה ולא ממש,רוצה לשתף אולי בהודעה נפרדת..אולי ביום אחר. ?????(סליחה)(משתפת בטיפול)קשה לי מאוד מאוד ומחכה לחופששששש. מאמינה שהשקט יופר עוד מעט... ואולי קשור ליציאה של אודי לכנס? למרות שלא בטוח...

אני מניחה שיש המון במה שאמרת בין היציאות מהסגר האחד לשני בין הורדת מסכות ולהתחיל לנשום..היה חונק מידי תקופה כזו ארוכה.. ושוב חוזרים למסכות.. אני פשוט לא במים שלי כואבת וחנוקה ממש כך היי מתוקה שאת כמה טוב שאת כאן .. חטולית