סוריקטה יקרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קוראת אותך ורוצה להגיד לך שאת אמיצה, ממש. הכאב והעצב ככ עמוקים וככ נוגעים. יש בך כוח וזה לא ברור מאליו. ותקווה להמשיך בחיים, למרות הכל. השארת אותי בלי הרבה מילים אבל קראתי אותך במהלך השבוע ונגעת בי ממש שמחה שאת פה ועל המקום שלך פה. ככ הייתי רוצה לחבק ( ולקבל חיבוק ) ממך ♥️
הי חנה יקרה. תודה על המילים החמות. הזכרת לי שאחד הדברים שאמר לי המטפל בזמנו הוא התקווה שהוא ראה בי. לכן בחר לטפל. אי אז. חיבוקים הדדיים, שלך, סוריקטה
מצטרפת לחנה היקרה!!! סוריקטה את אלופה!!!!! "ואף על פי כן נוע תנועי" :) את מהממת ואמיצה ואפילו שאת לא ממש מתחברת לחוזקות ורוצה להראות עד כמה שקשה..רואים ועוד איך עד כמה קשה ובתוך כל הקושי את פשוט מדהימה!!!!
הי מיכל, תודה. מניחה שאת מכירה שלרוב איני יודעת לראות את עצמי באופן חיובי כפי שתיארת. ומעניין הדיבור על תנועה. כי הטיפול שלי הפסיק בגלל קיפאון קיצוני. כך נאמר. שלך, סוריקטה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
