סוריקטה כבר כמה ימים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
חושבת עלייך בואי תשאירי סימן דואגת לך שירה
סוריקטה יפה שלי את חסרה מאודדד ראיתי את תגובתך למטה תודה יפה שלי אך זה לא מספיק הלוואי שתכנסי ותעדכני מה איתך מתגעגעת אליך מאוד חיבוק ענק חטולית
הי שירה, לא מזמן כתבתי למטה כתגובה לעץ שחנה פתחה. בינתיים אצלי הזמנים של בדיקות וטיפולים גופניים בתרופות. הגיל ומעלליו. ומה שלומך? שלך, סוריקטה
הי שירה, חשבתי על המחלה הגופנית שלך ועל המשאלות שהביאה איתה. המשאלות שנגעו בך. אולי לפעמים צריך איזה ביטוי חיצוני כמו מחלה גופנית, שרואים, כדי לגלות משאלות. אולי. בכל אופן, אכן אני נסגרת וחוזרת להיות שקטה כמו שאני. האמת, גם כשכתבתי בעבר הייתי שקטה ולמעשה רק קולות המקלדת נשמעו ברקע. וכן, לאחרונה כנראה שאיני משאירה במיוחד תיעוד רגשי חיצוני. הקול בראש בזכותך, אודי, למדתי על הסרט הזה ועל כך שילדים אוהבים את 'כעס'. סוריקטה
תודה חטולית יקירתי על המילים הטובות. עובדת קשה. מקל שהשבוע נגמר. אלו עיסוקיי כעת. סופ"ש נעים, סוריקטה
סוריקטה אהובה טוב שאת כותבת תודה שבאת את חשובה לי באמת הקולות אצלי בראש קקפוניה שלמה ומתישה מאוד... אני יכולה לדמיין שאת שקטה, גם אני שקטה כלפי חוץ ונתפשת כאדם רגוע מה שלא משקף את הקולות שבראש. המשאלה שעלתה מתוך המחלה גם היא אוחי קשורה בשקט שלי ובמשאלה שיראו אותי למרות השקט. שלך שירה
טוב שאת מטפלת בעצמך, גם אם בהיבטים הפיזיים, מקווה שתחושי שיפור בקרוב ואם תרצי לשתף יותר.... שלך שירה
הי שירה, התרופות שניתנו לי עוזרות בינתיים יחסית, גם אם באופן חלקי. אולי גם כמו בטיפול נפשי - ככל שמתחילים מאוחר, ובתוך חלון ההזדמנויות, כך עשוי, לעתים, להיות פחות אפקטיבי. ועדיין מקל באופן מסוים. לפעמים כל מה שאפשר הוא ההתחלה המאוחרת, כי הנתונים בשטח חסמו או יצרו התנגדות או פחות בשלו, או ש... נו, לא היה מזל. בכל מקרה, אין לדעת. קראתי את תגובתו של אודי להודעתך הנוספת, ונזכרתי שבתגובתי אליך החמצתי שוב את המילה 'חלקיות' שאני חוזרת עליה רבות כאן. ואפילו כאן ממש למעלה בהודעה הנוכחית. גם אני די חושבת שאנשים שאיכשהו מרגישים הנאה או תשוקות הם גם אלה שמצליחים לקבל חלקיות. ובאשר לחולי הגופני עלה בי רעיון נוסף - בשונה מהמצב הנפשי הכרוני הרעוע והמתיש, מחלה כהצטננות די מופיעה וחולפת, ולכן יש סיכוי שתקבל יחס שונה. רעיונות שכאלה. שבוע טוב ובריאות, סוריקטה