צעד קטן לאנושות, צעד גדול לשרה...

הי. אפשר לחשוב שמה שאני עומדת לספר כל כך גדול ומרגש אבל אותי כן תמיד כשדברים היו מפריעם לי לא הייתי אומרת או כשהיו מעירים לי בעבודה הייתי שותקת. ומה בעצם קרה?! אתמול בעבודה האחמ"שית שלי ישבה איתי ודיברה, בלה בלה בלה. זה עיצבן אותי כי הרבה דברים שנאמרו היו כללים ולא נכונים לגבי. אז אמרתי לה וגם באותה הזדמנות הוספתי עוד כמה דברים. היום נכנסתי לדבר עם המנהלת בבית הספר בו אני עובדת, היתה לי תחושה שהיא כועסת עלי. מסתבר שלא זה רק הראש שלי שעובד סתם יותר מידי. בקיצור, אולי הטיפול כן מתחיל לעזור קצת כי בחיים לא הייתי אומרת משהו קודם לכן. זהו בזה נסתיימה ההתרגשות היומית הקטנה שלי. ומה שלום כולם? אוהבת שרה

היי שרה, שלומי סביר. אבל מדברים כאן עלייך! אוקיי, את תאלצי להבהיר לי כמה משהו פה: מה זה אחמ"שית , לעזאזל? וזה כן חשוב, וזה כן מרגש, וזה נהדר שאמרת את מה שהיה על ליבך לאותה אחת (אני לא אגיד אחמ"שית...אופס, אמרתי) ולמה הסתיימה ההתרגשות, בואי נצהל ונשמח בשבילך! למה את ממעיטה בערך מה שגרם לך לתחושה מסוימת של אושר.....בואי נחגוג ת'רגע! אוהבת אותך נורא, אני. נ.ב בקשר למייל, וואוו... הוא היה די ארוך.. אני אנסה להיזכר מה היה כתוב בו.

ג'קי, אחמשי"ת זו אחראית משמרת. כתבתי לך מייל מה זה ארוך, מקווה שלא תרדמי. שרה

ייפי יי נדמה לי שכשאפשר להוציא החוצה דברים,לא לתת לאחרים לדרוך עלייך, לשדר אסרטיביות זה מאד טוב. כל הכבוד! נ.ב לפי ידיעתי אחמשי"ת זה אחראית משמרת