אודי, כולן, תודה!...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/02/2021 | 23:02 | מאת: לורן.

לפני , אני רק רוצה להודות לכולן/ ם ! על הפורום הזה, על המענה האנושי, על התשובות המרגיעות והמקבלות. ממש תודה. זה לא מובן מאליו. אתן/ם מדהימות ומדהימים. אני מנסה לשרוד . ממש מנסה. מחזיקה את עצמי מלפגוע בעצמי , לומדת להסתדר לבד ומנסה לשחרר את התלות הזאת . אני חייבת לשחרר. בשביל עצמי. כי מה יקרה ביום שזה יגמר? (הטיפול) אני לא מסוגלת לחשוב על זה אפילו. אני מפחדת מזה. איך אני אחיה בלי זה? איך חיים בלי זה? אפשר? הקשר הזה עושה לי טוב , אבל גם עושה לי רע באותה המידה. כי האכזבות הפנימיות מדברים שלא יכולים לקרות מייאשות אותי. גורמות לי לעצב . גורמות לי לחשוב שבחיים אני לא באמת אהיה מאושרת ממשהו.... הלוואי שאני טועה ... בבקשה. אני חושבת שרק אהבה תעזור לי להיות מאושרת,קטע כי עד היום נרתעתי מזה. מאהבה וממגע... אבל עכשיו אני כל כך צריכה את זה , אני רוצה גם להרגיש את זה . ואני לא חושבת שזה יקרה.כי אני לא מתאהבת. אני דפוקה נמאס לי לחכות לכלום... העולם הזה מוזר לורן.

24/02/2021 | 10:46 | מאת: אביב 22

תהליך , מניחה שאהבה לעצמך זה אהבה הראשונה שתעזור תיתן כוחות ובטחון וזה נפלא שאת רוצה אהבה ומגע ואני מניחה שמהפחד מהרצון הזה שלך את שוב קצת הודפת את המטפלת הקשר הזה עושה לי טוב וגם רע כתבת ....תזכרי את הטוב תעבדו על הרע הוא חשוב גם אם רק השלכה אתך אביב

24/02/2021 | 12:06 | מאת: סוריקטה

הי לורן, כנראה שצריך לקבל את הסבל כחלק מהחיים. טיפולים נפשיים מטרתם, בין השאר ובשורה התחתונה, כפי שלמדתי להבין, להקטין את הסבל באם ניתן וכמה שניתן, או לקבל אותו. מניחה שלאושר תהיה משמעות רק אם תהיה לו התחלה וסוף והסבל לצדו. שלך, סוריקטה

24/02/2021 | 15:00 | מאת: חטוליתוש

היי כתבת המון דברים חשובים מאמינה שיש חיים גם אחרי שנגמר הטיפול ומאמינה שגם את מאוד חזקה ... לא מאמינה שאת דפוקה פשוט לא נתת לעצמך הזדמנות להרגיש אחרת ועסקת בדברים שהרחיקו אותך מלאהוב ..עדיין לא מאוחר לורן רק בידך לעשות את ההחלטה ולשנות את הנתיב שתבחרי .. שמחתי שלא פגעת בעצמך .. חיבוק אם מתאים פורים שמח חטולית

הי לורן, התנועה היא מתלות לכיוון של הזדקקות בריאה, כך שניתן להיות בקשר בלי החשש להיכחד בלעדיו או להיבלע בתוכו. לאט לאט... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית