Experiential Avoidance

כך זה נקרא בספר שאני קוראת על טיפול בהפרעת ניתוק. מעל שנה עם הקורונה ואני נמעת מלגעת בדברים ולהתחבר לחלקים .. אולי בהתחלה היה תרוץ טוב אבל עכשיו זה כבר הפך להרגל ההמנעות הזאתי. זה גורמת לי להרגיש המון תסכול וייאוש . אני לא מצליחה להסכים לרצות להתחבר... אולי בגלל פחד ... אני חשבתי שלקבל את המצב יעזור אבל בעצם זה מעודד את המקום בזה של המנעות. מטפלת שלי אומרת שאני צריכה להחליט שאני רוצה להתחבר... איך מחליטים כאשר אין רצון ופחד מנהל אותך?

אם יש משהו שלמדתי זה שהכי גרוע שאני שופטת את עצמי ... את בסדר כמו שאת ..זה מה שאת יכולה עכשיו , ההתמודדות בעבודה שלך מורכבת גם למי שלא חי עם צלקות של טראומה עוד יותר למי ששם. כרגע את בהמנעות ...רק להיום , רק לעכשיו קבלי את המקום הזה ,את הכאב והתסכול שבאים איתו ...רק ביום שתפסיקי להלחם בעצמך תוכלי לאפשר לעצמך חיבור .... אין מספיק אנרגיה לכל הדברים ....הכל בסדר יקרה את בסדר ...אתך בלב חיבוק ענק

ינשופית, הי, לדעתי, אי אפשר בכוח... אדרבא - כנראה ככל שגדלה תחושת הכפייה, באה עמה ההתבצרות. כשזה יקרה, ומקווה שיקרה, ומניחה שיתקשר לשחרור מסוים, כשיקרה - את תדעי. סופשבוע נעים, סוריקטה

היי ינשוף.. אני לא מבינה בניתוקים. אבל כן בהמנעות, הרבה נמנעתי מפחד..וזה רק החריף כשנמנעתי בטיפיל. היא נסתה והיו התנגדויות... אך לאחר מחסום הפחד דברים החלו להפתח...מקווה שתצליחי. ❤