מילים נהדפות

הי, השארתי כאן המוני מילים. גם עכשיו אלו מילים. מילים שהן דרך לתקשר עם אנשים. כרגע, גם המילה 'תקווה', למשל, תהדף. ויש אוצר שלם. אנשים נפגעים מהרתיעה שלי. אפשר להבין. די למילים. ומה כן? לא תמיד, ואם כבר לא, אז המצב ממש רע, מה כן? כן יכול להיות ייצור שאינו אדם. שהצפיות ממנו הן אחרות. יצור שדרך התקשורת שלו היא ללא מילים של אנשים. אבל, כנראה, ייצור תבוני שכן מתחבר לאנשים. ובעל מימדים תואמי אדם. ולא ייצור שלי, או שאני מטפלת בו, אלא של מישהו אחר, או של הטבע. איפה אתה, ייצור? רוצה לשמור את המקום ההמשכי אך ורק לייצור. הוא, מן הסתם ישתוק פה, כי אינו יודע מה זה אינטרנט בכלל, ומילים ופורומים וכושר הקלדה. ואולי גם עץ, ואולי גם ים. או כזה. בשקט ובסתר. כתבתי מילים, שיט. ויפאסנה סוריקטה

איתך במילים הנהדפות וגם במילים שרודפות...כל המילים האלה שקמות עלי ואני נרדפת

מילים נהדפות אני מבינה מאוד מבינה עדין הודפת כשנאמר לי משהו טוב לרוב אני באמת לא מבינה זה עצוב ....בהגיון אני מבינה אחרת ברגש. הודפת ולא נותנת לזה לחלחל אתך אביב

הי לא יודעת כמה מרגישה נרדפת, והמילים, הן מילים, לא הן שרודפות, נהדפות, אלא זה השימוש שמשהו בי בוחר לעשות בהן. מזכיר לי, נדמה, שאודי אמר משהו דומה באשר לגשם בזמנו. בכל אופן, מתביישת מאד בעצמי. להיות מוזרה כזאת בחברה. אישה לא צעירה שנותרה תקועה בשלב מאד מוקדם. מתביישת מאד. רשמתי גם למטה. בכל זאת חושבת שיש הבדל בין כן להשיג משהו ולהרגיש ריק מולו, או לא להשיגו כלל. סוריקטה שבורה הולכת לבדוק שוב ענייני סרטן (והמשאלה שהוא ייקח אותי מכאן).

עניתי לך למטה לפני שראיתי כאן ולי עדין יש משאלה לעטוף ולחבק אותך במציאות . לא פשוט , ולגבי הריק לא יודעת . תחשבי על הכורסא שקנית ....האם התחושה השתנתה מול הריק ...אני לא בטוחה :) זה עצוב עד כמה הקלפים שקיבלנו היו דפוקים . אתך אביב (סליחה שלא זכרתי לחתום במקומות אחרים אני לא באיזון )

הי אודי, תודה רבה! ראה - הפעם כל תשובותך, לכולם, נגעו בי באופן רך. כן ירבו. סוריקטה