ט"ו בשבט חג של תקווה וצמיחה

הי לכולם , יודעת שקצת נעלמתי נאלמתי ....קצת השתבללתי ומצד שני קצת בניתי לי מקום שהוא שלי לכתיבה שלי של כולי ואני בעצם עצמאית שם לכתוב כמה ואיך שנכון לי ....סוג של יציאה לאור ...מאוד רוצה לשתף יותר אבל קצת חוששת מהחשיפה ... וקראתי אותכן כולכן ..... סוריקטה יקרה איזה תקופה קשה שמגבירה את הבדידות את החסר את נזקי הילדות שבה גדלנו. סיום טיפול בתקופה כזו שאנחנו עם מסכה ולא רואים פנים , בתוך הריק הזה של התקופה תחושת המוות והחידלון נכנס גם סוף נוסף , סוף תקופה ...וכן יכול להיות שאין יותר לאן לצמוח כרתו לנו רגל הסיכוי שתצמח שוב קלוש ביותר....השאלה האם תמיכה או סתם ליווי עוגן זאת לא מטרה טיפולית . לפני הקורונה חשבתי שהשנה התחיל להוריד פגישות כדי להגיע לסיום בגלל הקורונה עצרתי את זה ואמרתי לעצמי לא , מגיע לי ליווי ותמיכה וזה בהחלט יעד. אז אולי בפגישה ההיא אחרי הקורונה תחשבו על פגישות פעם ל....כדי שיהיו סוג של עוגן . שומעת את הקושי שלך את העצב והכאב על מה שאבד חיבוק עם נכון לך, אתך את מאוד חשובה לי ואני כן קוראת אותך אז תמשיכי לכתוב. חטוליתוש אהובה , מקווה שעם בעל הבית יסתדר כבר ...הזוי אבל את לוחמת אמיתית . בהצלחה בטיפול , אני מכירה הרבה שדווקא מטפל גבר זרם להם נכון יותר . מאמינה שאם יהיה חיבור נכון המגדר פחות ישנה . אוהבת חיבוק ענק . ינשופי אהובה אך הספק הזה שמחלחל כל פעם מחדש שם ברקס לטיפול מרחיק אותנו קצת . את יודעת את האמת בפנים בנשמה בגוף אני יודעת כמהזה קשה שהזכרון הוא לא שלך כי אם של מישהו אחר .....כאן חייב להכנס ההגיון ...וההבנה שזה מהשיש וככה זה ...חיבוק ענק יקרה . מיכלי , צמיחה עמידה במקום תהליכים עצמאיים ... לא פשוט תהליך סיום טיפול בתקופה כזו ...אין את הזמן לשהות בפרידה באין אבל ביש הנבנה בתוך הנשמה ...והעבודה ותחושה שלא רואים אותך גם כשהצעת עזרה מהלב וגם כשמבקשים ממך לעזור כשאת כבר לא רוצה ....תחושה קשה , תנסי לכתוב על התחושה הזו מי לא רואה אותך , למה כל כך קשה לך ...כתיבה מהלב אינטואטיבית לפעמים פותחת המון דברים ואז נעשה בהיר . הטיפול הסתיים אבל הכלים שקיבלת לא הסתיימו הם שם תעזרי בהם . ואם צריך תעזרי בה ....חיבוק של כוחות שירה אהובה עצוב לי מה שאת עוברת ...אין לי ממש מילים איך לצאת מהפלונטר הזה מנעיצת המקלות בטיפול של שניכם מהמקום המעברי הזה בן תוקף לקרבן בן שניכם בן תקווה לייאוש בן רצון להמשיך לרצון לחדול....דבר אחד אני יודעת בריחה אל כל קצה לא טובה . לא ללכת ולצפות שייתקשר זה ממש לא פשוט כי זה לא יקרה זה גם לא אתי ולא מקצועי אם את לא רוצה אין מי שיכריח אותך זה חייב להגיע ממך . יחד עם זאת העבודה שם בהחלט חייבת להיות של שניכם יש לו אחריות גדולה על הטיפול ...אתך יקרה וחיבוק רוני יקרה וואוו איזה תהליך , טוב שבאת לפרוק לנוח ומקווה שגם להמשיך ....אני בטוחה שהמטפל בסדר עם הכתיבה שלך זאת התלבטות לא פשוטה . אישית אמרתי לאחי באיזה שלב שאנחנו צריכים לדבר ועוד לא הגעתי לזה . נראה לי שאני יעשה את זה ....האמת שמעניין אותי מהצד שלו וגם אם הוא יודע משהו על אבא שלי ...אז אצלי זה קצת אחרת ...בכל מקרה כמו שאודי אומר תמיד מה שנכון לך כמה ואיך שנכון לך ... חנה יקרה נעלמת קצת ...מקווה שאת בטוב אחרי הקורונה והבידוד ...את אמיצה בתהליכים שאת עושה כל הכבוד לך . לורן ובריה טוב שאתן באות מתי שנכון לכן ...טיפול זה דבר טוב עוצמתי שלוקח הרבה כוחות ונותן הרבה כוחות ואודי , מרגש לשמוע אותך ממש כמעיין המתגבר .....נפלא ומעורר השראה .

וואו אביב. איך שאת רואה את כולן. ועונה בסבלנות אין קץ...להעריץ אותך. תודה יקרה. בהחלט התקופה הזאת מקשה על הכל.

טו בשבט שמח גם לך אהובה מקווה שבאמת החג יעבור בטוב ושמחה אצלנו עושים סעודה בכל שנה..השנה לא יודעת אייך ומה בכלל.. עצוב אבל זה מה יש! חטולית

תודה לך על ההתייחסות האישית! זה מחמם את הלב. מאחלת לך ולכולם ט״ו בשבט שמח

תודה אביב יקרה