לחבר בין הקצוות.....................

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/01/2021 | 08:08 | מאת: שירה2017

הי אודי, לפעמים הייתי רוצה לפתח את הנושא איתך, התכתבות חיה שתוכל למצות את הנושא או רק להבהיר אותו או רק לקחת משהו מנקודה אחת לנקודה שנייה. ככה, כשאתה כותב לי שיש מאמץ שהקצוות לא יפגשו אני רוצה לנסות להמשיך להבין מה זה אומר. מבחינתי אולי זה המאמץ לקיים שיגרה תוך אחזקה קפדנית/הסתרה/הדחקה של העולם הפנימי כדי למנוע זליגות. כדי שאוכל לקיים חיים. מה מרגיש מטפל שיושב מול אחת שכמותי? האם זה המתכון לכניסה למעגל התקיעות? אני רואה איך במודע אני מנסה לנתק אץ עצמי עכשיו מהטיפול. לא הלכתי כבר שלושה שבועות, בהתחלה מפני שהרגשתי מאוד לא טוב ולא יכולתי להביא את עצמי לשם כשאני כל כך מעורערת מפני שפחדתי שהאכזבה רק תחמיר את המצב. זה היה עצוב שלא יכולתי להיעזר במקום שהייתי אמורה להיעזר בו. עכשיו הוא רחוק, אולי עוד מעט אשכח אותו לגמרי ואהפוך להיות עוד יותר קהה. בינתיים אני ממשיכה לסמן את הימים על הגוף, גם את זה לא הצליחו שש שנות טיפול לשנות, אני לפרקים כועסת ושוכחת או משלימה ונזכרת או כל צרוף לא הגיוני. תודה אודי שירה

14/01/2021 | 16:08 | מאת: חטוליתוש

קראתי אותך כמה פעמים לדעתי הנושא של התקיעות קשור ביכולת שלך לשחרר את מה שתקוע אצלך כל כך עמוק וקשה ואת אולי פוחדת להתפרק אם " הסוד הנורא יצא" ואייך המטפל יגיב ! 3 שבועות ללא טיפול שיכול היה לעזור אפילו במעט גם אם רק על מנת לצאת מהבית מהסגר הכפוי הזה שבו את מתמודדת בלי כוחות ואז מה ? מצאת פיתרון לוח על הגוף לסמן בו סבל נוסף..פשוט לחרוט על הגוף עוד כאב על הקיים.. אוי מתוקה שלי..כואב נורא לקרא שכך את ממשיכה סבל על סבל ..עד מתי מאמי עד מתי ? ולא שזה פתר משהו.. .... .. .. .. את אומרת 6 שנים נכון זמן די ארוך השאלה מה נעשה בשנים האלה כדי שהסימנים האלה לא יהיו חלק בלתי נפרד ממך..מחייך..מעצמך..מהמהות שלך..כמעט מהזהות שלך...את תימחקי !! איתך לידך חטולית

הי שירה, כתבת בעיקר על להרחיק את הקצוות אלו מאלו... ואילו בכותרת כתבת על לחבר ו(בהמשך)על הרצון לפתח את הנושא... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית