ג'קי

קודם כל - מה שלומך? מקווה שמצב הרוח השתפר מאז הבוקר. כשכתבתי " תבכי " התכוונתי לזה בצורה חיובית. אני מקווה שככה גם קיבלת את זה . התכוונתי שהבכי מנקה את ההרגשה הרעה , ושזה לא בהכרח רע לבכות כשמשהו מעיק לך על הלב. אם הבנת את זה בצורה שלילית אז סליחה. אמא שלי נפטרה מסרטן השד ( ואת זה גיליתי רק לאחרונה מכיוון שאף פעם לא דיברו איתי על המוות שלה וממה הוא נבע ). נו , המחשבות החיוביות שלי אלייך כבר הגיעו ??? כי אם לא אני אתלונן בפני יוצרי הפורום ..... אני באמת מקווה שאת מרגישה הרבה יותר טוב. ספרי לי איך עברת את היום. שלך בילי

היי, את "תבכי", לא קיבלתי בצורה שלילית, פשוט לא הבנתי למה התכוונת. ואני די נוטה לבכות כדי לשחרר את מה שיש לי בפנים. בקשר לתחושתי אתמול, הבוקר היה על הפנים, אין לי מילים לתאר את התחושה, זה עבר בשבע, והיה עוד בונוס - דיברתי עם חברה שאני נורא אוהבת וזה עשה לי טוב! אבל בסביבות אחת עשרה פתאום ההרגשה דעכה, שכבתי מקופלת במיטה, לא רציתי לזוזס, זה כאילו פחדתי ממשהו לא מוגדר. מה שעוד, זה שאני די אובססיבית לסדר (במיוחד של החדר שלי)...., ולניקיון (כשזה קשור אליי), אז החדר היה די לא מסודר, ובפעם הראשונה, הרגשתי שאני אשתגע אם אני לא אסדר אותו, אבל לא היה לי כוח לא מבחינה פיזית ולא נפשית, אבל כמובן, כמו בכל אובססיה, בסוף סידרתי, ועלו לי מחשבות מפחידות על כמה זה לא יהיה בסדר אם החדר לא יהיה מסודר כשאני אלך לישון. וואוו, זה היה די ארוך. מקווה שלא נרדמת :-) המצב עכשיו, הוא סביר כזה, אבל מהבוקר זו ההרגשה שלי, ויש לי מעין ניצנים של התחושה המחורבנת, שמנסה לצאת, אני לא יודעת מה אני אעשה..... אוהבת, אני.