לשרה ולאביב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/06/2001 | 11:01 | מאת: בילי

שרה - כל הכבוד על אתמול . איך עובר היום? אני עובדת בויזה כ.א.ל , מקלידה נתונים למחשב , מאמתת עם לקוחות וכד' (משהו כמו שירות לקוחות , רק בלי ה"כאב ראש " של זה). אביב-כמו תמיד מה שאת כותבת משמח אותי . הקושקוש שלי היום כבר הלך לגן . מרגיש יותר טוב . עדיין לא אוכל , אבל בטח בגן כשהוא יראה את הילדים האחרים יבוא לו התיאבון. אביב ושרה- היום התחלתי לחפש לי עבודה חדשה. כבר שלחתי קורות חיים בפקס. אני לא יודעת אם זה הדבר הנכון לעשות . לברוח מהמקום שאני פוחדת ממנו (ושוב אני חוזרת ומדגישה שאני לא יודעת למה . דווקא מאוד נהנתי בעבודה) , ולמצוא מוצא במקום חדש ,שבו לא מכירים אותי. אבל ככה אני מרגישה שזה צריך להעשות. מה דעתכן??? כשחשבתי היום להתקשר לעבודה שלי ולקבוע משמרות הרגשתי כל כך רע (גם פיזית) , ורק אחרי שהחלטתי לא להתקשר , התחלתי להרגע.... מוזר.... שלכן תמיד בילי

11/06/2001 | 11:14 | מאת: אביב

היי בילי, בוקר טוב לך, מה דעתי בענין העבודה ? דעתי היא שלפעמים אנחנו באמת לא כל כך יודעים מה צריך לעשות, לפעמים יש גם דברים בעד וגם דברים נגד, וזה מבלבל, לא תמיד הכף מכריעה לכיוון מסוים, לא תמיד יש יותר חיובי משלילי או ההיפך... אז במקרים כאלה, אני בדרך כלל סומכת על תחושת הבטן שלי, ועל הלב שלי, ועוזבת קצת את הלדעת ומקשיבה קצת לרגשות ומה הם אומרים לי. את אמרת "אני לא יודעת.. " אבל "ככה אני מרגישה..." , ולפעמים זה נכון, לפעמים צריך לסמוך על התחושה הפנימית שלנו, שאותי היא בדרך כלל לא מאכזבת, בדרך כלל מובילה אותי בדרך הנכונה. הכי טוב לדעתי, אבל, זה לנסות לשלב בין השניים, תנסי לעשות רשימה של מה בעד ומה נגד לחפש עבודה חדשה ולעזוב את הקיימת, לי יש כבר כמה רעיונות לחיוב ולשלילה, ותשלבי את זה עם תחושת הבטן שלך, ותגיעי למסקנה משותפת, שמתבססת גם על הרציונל, על השכל וגם על הרגש, על התחושות. אם את אכן עושה כזאת ורוצה לשתף אותי בה, את מוזמנת לכתוב כאן בפורום, ואני אשמח להוסיף לך נקודות למחשבה מנסיוני, אם תרצי, בתקווה שזה לא יבלבל אותך יותר. החלמה מהירה ומלאה לקושקוש שלך. שלך, אביב.

11/06/2001 | 19:24 | מאת: שרה

בילי, אני אומרת שאם תחושת הבטן שלך היא למצוא עבודה חדשה תעשי את זה. כן, מפחיד להתחיל במקום חדש, לא יודעים מי נגד מי כמה ןלמה. מנסיון שלי ופחדים שלי ממקומות חדשים, לרוב הפחד מתבדה. מגלים שזה לא כל - כך נורא וגם נחמד להוסיף אנשים חדשים לרשימת החברים. מאז ומעולם היה לי פחד מהתחלות חדשות. בית ספר וכו'. אף פעם לא ידעתי אם יוהבו אותי או לא. מביטים קצת מהצת, מגששים ומוצאים את המקום של עצמך בתוך הבלאגאן. שיהיה בהצלחה, שלך, שרה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית