לג'קי חייבת לך תשובה - שרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי איפה היינו? תסלחי לי אני כל כך עייפה ולא מסוגלת לזכור. לפני שאני שוכחת, אני עושה לעצמי קצת סדר עם כל השמות וקישורים של סיפורים אישיים והגעתי למסקנה שאני לא מצליחה לקשר. אם סיפרת לי אני ממש מבקשת שלא תעלבי. יש לי בעיה לזכור שמותוקישורים כזה בא הרבה במכה. חיבוקים נשיקות תמיד שמחה לקבל. מה לעשות אני מן ילדה שכזו. ב-6\25 אני חוגגת שנה לבולימיה. כולם מוזמנים נרות ובלגנים. התופעה של התעסקות עם אוכל, קלוריות, השמנה תמיד היתה. היא קיבלה מימד חדש ושם לפני שנה. מאוד הייתי רוצה שהכל יעלם. לפעמים אני מנסה להזכר איך הייתי מתמודדת עם הבעיות הנפשיות לפני שנה ולא מצליחה כי בעצם הדחקתי הכל. כן, הייתי מאוד רוצה להדחיק דברים לפעמים. מה אוד לא יודעת .תשאלי ואני אענה לך שבוע טוב, שרה
לבולימיה? אנחנו נעניש אותה. איך היא נחתה עליך הנבלה.... אני מבינה את זה שהתבלבלת...צריך זמן כדי להבין ת'בלאגן. ואם את רוצה לעשות לבולימיה בלאגן, אני מסכימה, אבל רק כשהיא תגיד שלום...מתאים לך? אני אנהל איתה שיחה, אביא לה קצת מכות, אל תדאגי, יש לי נגדה כוח, אני חושבת, אם היא לא תרצה ללכת, אני כבר אטפל בה....אבל את צריכה לעזור לי, טוב? יש כמה דברים: קודם כל.....כמה שקים של כוח רצון, קצת סבלנות, הבנה.....המון חוסן נפשי לזה שיש גם נפילות... והכי חשוב....אוכל.....מה דעתך? נעשה את זה יחד? אוהבת אותך. (תגידי, למה אני לא משננת את זה לעצמי, איזה אבסורדית אני, הא?)
ג'קי, את מצחיקה. תגידי, מזה אני מבינה שגם את בולמית או שאני טועה? אין בעיות, אני מוכנה להרביץ לה יחד. אוכל, עזבי הלואי שהוא לא היה קיים. רק עושה צרות בחיים. את יודעת, היום אחת שמתאמנת איתי, ילדה בת 17 רוצה לרדת 4 קילו כדי לא להתגייס. המדריך שלי אומר שהיא לא מסוגלת, אבל עצם המחשבה שבעית משקל מתחילה בגיל כל כך צעיר. כשחושבים על זה, גם אצלי זה התחיל בגיל 16. מחשבות על דיאטה. הרבה מזה באשמת אחותי. תקלטי, היא הוציאה את הלחם מחוץ לבית . המשך 6 שנים לא אכלתי לחם. היום בעזרת הדיאטקאנית המקסימה שלי חזרתי לאכול לחם. יום טוב, שרה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
