סוריקטה אהובה.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אומר לך רק ואומר גם לי שהסורי קטנה ... צריך להאמר אחרת סורי שלא ראינו אותך סורי ילדה שאנחנו חברה עיוורת אטומה ורעה סורי ילדה שנתנו למישהו להכאיב כל כך ושתקנו סורי ילדה את אמיצה וגיבורה ואנחנו אנחנו חברה דפוקה ועיוורת מבקשים ממך ילדה גיבורה סליחה
הי אביב, העיוורון הזה הוא קטע מדהים. הוא אפילו בוירטואלי, כך אני מרגישה, ואני מנסה לשאול את עצמי איך או מה בי מעוור. הילדה הזו אולי הייתה גיבורה, שגם בחרה בחיים. גם את. לשרוד כאלה התקפות כל כך הרבה שנים וכל כך אינטנסיביות ואיכשהו להישאר בעולם בסוג של לכאורה חלק מהקהילה. מה שגם יוצר בלבול. אולי. מה שמתרחש לאחרונה בעולם הזה ומופגן בחדשות נוטה להראות בעיניי עד כמה הוא מחורבן. ועם זאת, בעולם הקטן פורחים פרחים וצומחים צמחים ונולדים גורים. סוריקטה
אכן כן העיןורות הוא מנת חלקם של אלו שלא ראו שלא הגיבו.. הכאב נמצא בכל נים ונים בדם הזורם וזועק..מתי כבר יצילו אותי מכל זה?? תני לסורקטה הקטנה מקום לנשום מקןם להיות...את המקום שלה להיות כי היא אינה אשמה!! אמרי לה סורי ..קטה האהובה.. לא ראיתי אותך סורי..קטה..לא נתתי לך מקום לחיות לא מתוך בחירה רק מחוסר ידיעה שאת קיימת !! בואי כעת אחבק אותך ואוהב אותך גיבורת חיי שהחזת אותי מעל פני המים הסוחפים ולא טבעתי בזכותך אזלו ...סוריקטה אהובה חיבוק עגק לך אמיצה חטולית
רק להגיד שקראתי ותודה מצטערת בימים אלא אני הצל של עצמי ...