לשרה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/06/2001 | 18:51 | מאת: בילי

תודה על המתכון. אני בהחלט אבקש ממך עוד מתכונים , בשעת הצורך. ראיתי את ההתכתבות שלך עם ג'קי (מקווה שלא איכפת לך ). וקודם כל - כל הכבוד שלא נכנעת לרצון להקיא ! מה גרם לך לא להקיא ? זה שישבת וכתבת ? אם כן אז אנחנו ( ואני מרשה לעצמי לדבר בשם כולם ) מוכנים ש " תקיאי " עלינו מילים במקום להקיא באמת . מה את אומרת ? לשאלתך - הילד שלי בן שנתיים ( ב-25 לחודש ). אני כאן תמיד, אם תצטרכי ... בילי

09/06/2001 | 23:11 | מאת: שרה

בילי, תרגישי חופשי לקרוא התכתבויות שלי. כן, הכתיבה בפורום מעלה אצלי הרבה. מאלצת אותי להתמודד עם הדברים בצורה מילולית יותר מפעם בשבוע 50 דקות אצל הפסיכולוגית. הדיאטקאנית שלי אמרה שזה יקרה. התעוררות של דברים מעל לפני השטח תגרור בולמוסים והקאות. זה לא כייף. האמת היא שהיום הקאתי פעמיים וזה הביא אותי לשבירה. נמאס לי מהמחלה הדבילה המגעילה. נמאס להסוות דברים. בכיתי הרבה וכואבות לי העניים והראש. נפגשתי עם חברות. למזלי מי שבאה לאסוף אותי יודעת מכל המחלה ועלתה אלי כי פרצתי בבכי. בקיצור כשהגענו לשאר כולם חשבו שאני עיפה. אילו רק ידעו את האמת. אני לא מסוגלת לספר להם. מפחדת מהתלחששויות מתוך חוסר הבנה של המצב, חוסר התמודדות. שרה. ומה שלומך את. מפחדת מהשבוע בקרוב או שהולכת עליו על בטוח - מקווה שהולכת בלי חרדות. הוא יהיה טוב.

10/06/2001 | 07:19 | מאת: אביב

היי בילי, את פה ... מה שלומך ? קראתי על היום הולדת של הבן, ואני שמחה שהיה אחלה בסוף.. תשמרי את הטעם לפעמים הבאות, כדי שלא תצטרכי לפחד גם לפני, ותדעי שיכול ליהיות טוב וכיף וגם יהיה.. מה קורה עם העבודה ? עוד לא חזרת, מה החלטת ? שיהיה אחלה יום, שלך אביב.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית