התפרצויות

שלום, בזמן האחרון אני כל הזמן נכנסת לוויכוחים עם אנשים , כל יציאה מהבית גוררת מריבות עם אנשים ועצבנות מצידי והתפרצויות. לדוגמא מישהי בבית מרקחת לא חיכתה בתור ופשוט עמדה ביחד איתי בצמוד אליי מול הרוקחת ואז פניתי אליה והצבעתי על המקום שבו ממתינים בתור והיא ענתה לי בחוצפה שאני אהיה מדריכה בבית ואז אמרתי לה שקצת דרך ארץ ונימוס לא יזיקו לה...ואז זה התפתח לוויכוח כאשר היא מסרבת לחזור לתור ולתת לי מרחב ופרטיות.לפני שהלתי אמרתי לה שנמאס לי להלחם בבערות.זה מאוד עצבן אותי וןמילא אותי זעם. עוד באותו יום בזמן שלא שמתי לב קבצן פשוט תפס אותי בזרוע וביקש כסף יצאתי מכליי שהוא מעז לגעת בי ופשוט התפרצתי וזה התפתח לסצנה. אני לא מנסה לחנך את כל העולם, אבל אני ממש שונאת בני אדם..לא את כולם...אבל את רובם.. אני כל הזמן נכנסת לעימותים עם אנשים וזה ממלא אותי זעם וכעסים.איך אני מתמודדת עם זה שיש כל כך הרבה אנשים רעים,טיפשים,שפוגעים באנשים אחרים שאין להם כבוד לעצמם ולאחרים...זה כל כך מעלה בי גועל....

מיקי שלום! ראשית כל - אני מבינה שאת מנסה לעמוד על זכויותיך ולא לוותר, ובסך הכל זה חשוב וחיובי. אבל כמו שאומרים - הטון עושה את המוסיקה. ואולי את עושה את זה בטון קצת צורם מדי? את כותבת שזה קורה לך רק "בזמן האחרון". והשאלה היא - מדוע? האם את עצבנית בגלל משהו אחר ו"מוציאה" את זה על ה"קרבן" הראשון הבא בתור? או שמא את מרגישה שפעם היית ותרנית מדי, "פראיירית", וכעת את צריכה לפצות את עצמך? אם התשובה היא האפשרות הראשונה - אז אמרי לעצמך, שהאנשים מסביב אינם אשמים בצרות שלך, וכמו שאת לא היית רוצה להיות "שק איגרוף", כך גם האחרים אינם רוצים בזה. נכון, זה לא קל, אבל עם קצת משמעת עצמית זה יעבוד. ואגב, אם את כרגע במצוקה כלשהי - את מוזמנת לכתוב בפורום ויש כאן הרבה אנשים נפלאים שיוכלו לתמוך ולעזור. אם הסיבה להתנהגותך היא האפשרות השניה - אני מאמינה שבמשך הזמן תמצאי את האיזון הנכון. כתבת שאת "שונאת בני אדם". קרוב לוודאי שיש לך סיבה כלשהי - בוודאי נכווית, ואת הרי יודעת איך אומרים - "מי שנכווה ברותחים נושף גם על צוננים". אבל קרוב לוודאי שבמשך הזמן תגלי שיש גם אנשים אחרים, טובים, ואז ממילא תשתנה גישתך העוינת ולא תצטרכי להיות כל כך אגרסיבית גם כשמישהו מאיים לפגוע בזכויותיך. כך, למשל, גם אם מישהו דוחף אותך בתור - אפשר לומר לו עם חיוך על הפנים - שאת היית לפניו. האמיני לי, הרבה פעמים זה עובד! וזיכרי עוד משהו חשוב: ברגע שאת מתקיפה מישהו - לא רק את נפגעת. גם הוא מרגיש מאוים ופגוע והתגובה הטבעית ביותר במקרה זה היא התקפה חוזרת - "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה" - ואז שוב את מתקיפה, הוא מתקיף וחוזר חלילה... ומחוץ לזה, אני מאמינה שאת מקצוע האסרטיביות - האיזון הנכון בין ותרנות יתר לתוקפנות יתר - לומדים במשך הזמן, בבית הספר של החיים. אני יודעת, גם אני הייתי בסרט הזה. בהצלחה! אחת