קרה לי משהו מ ד ה י ם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/06/2001 | 17:34 | מאת: מיכל

לפני כמה זמן, הלכתי לטיפול שיחתי אצל סקסולוגית, לא כל כך האמנתי שיהיה משהו או יעופו ניצוצות הצלחה. בשבילי זה היה עוד שיחה. הגעתי אליה דרך פרסומות שלה בכל מיני מקומות ובאמת נוכחתי לדעת שהיא מקצועית מאד. הייתי אצלה רק 3 פעמים - 3 שיחות. כבר בפגישה הראשונה היה בה משהו בצורת הטיפול ש... נגע בי. עכשיו אני מבינה למה מתכוונים כשאומרים שיש להתאים את המטפל למטופל. לא האמנתי למה שקרה לי. היא הוציאה ממני משהו שהיה מודחק כל כך הרבה זמן. שנים. מצאתי את עצמי בוכה בכי אחר. בכי אמיתי של כאב, של י ל ד ה . פתאום כל הזכרונות של הבית ספר וכל חוויות הדחייה שחויתי בחברה עלו והציפו אותי. חוויות שהדחקתי עד הקצה של נשמתי. היא ידעה איך לעשות זאת. נזכרתי באיך שהייתי. הייתי "טום בוי" רצינית. פשוט בן קטן. וכל הזמן ביקרו אותי על זה. במשפחה ובחברה - וזה פגע בי נורא. והדחקתי. כל פעם עוד ועוד ועוד. באיזשהו שלב, התחלתי להאמין שאני אמנם בת אבל........אני בן. ובגיל 12 גם התאהבתי בבחורה בכיתה שלי. בבחורה הכי עדינה ו נ ש י ת. היום אני יודעת, (אחרי מערכת יחסים עם בחורה שהסתיימה בכי מר כי חשקתי ב "זין" וזה פשוט לא הלך) שלסביות היא ממני והלאה. כן, כל הבכי יצא החוצה. אח"כ הלכתי הביתה. ובפעם ראשונה הרגשתי אותו. את האושר. כמו קשת בענן אחרי הגשם. (הגשם האמיתי). זה מפחיד לגעת בכאב, בכאב האמיתי. אבל רק לאלה שרוצים לגעת ולא רק לרגע (ואפשר יותר) באושר - יש לעבור דרכו. זו הדרך היחידה. מיכל

09/06/2001 | 18:22 | מאת: Jacki

אין לי כ"כ הרבה מה לומר, מיכל, אבל אני חושבת שזה נהדר. זה בטח נותן לך תחושה כזאת שאתה נמצא נורא גבוה, למעלה, מרחף. דבר שני, לא הבנתי...את לסבית או שלא....? יום נעים.

09/06/2001 | 21:41 | מאת: אליאן

אני יכולה להבין בדיוק על מה את מדברת... ואין תחליף לקשר טוב בין מטפל למטופל... רק מי שחווה את מה שעברת יכול להבין זאת. למרות הכאב והפחד !!!

10/06/2001 | 22:17 | מאת: מיכל.כ

ג'קי, לשאלתך, לא, אני ממש לא.

09/06/2001 | 23:48 | מאת: שרה

מי היה מאמין, עכשיו את מה? כן הדרך אל האושר רצופה פחדים וכאבים. מי כמוני יודעת שרוב הזמן אני מפחדת. שרה

10/06/2001 | 22:22 | מאת: מיכל

שרה, ספרי לי קצת, אנחנו כנראה מאותה משפחה של "המפחדים". ממה את מפחדת? ספרי מה שבא לך. מעניין אותי מאד לדעת. לפעמים אני מרגישה שמרוב כל הפחדים, אני משתגעת. הדבר הכי מדהים הוא שמצאתי את עצמי מפחדת כמעט מ כ ל ד ב ר!!!!! פשוט חרדה היסטרית כללית כזאת. איך זה אצלך?? ממני, מיכל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית