הפחד מעצמי..........

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/05/2020 | 09:01 | מאת: יקי

האם יש שיח משותף לכול מכואבי הנפש? האם יש משהוא עיקרי שגורם לנו להיות חרדיים? והאם לדעתכם יש נוסחה פשוטה שתעזור לנו להסתכל נכון ולהבין את עצמנו? ופחות להיות מתוסכלים ממי שאנחנו, וממה שאנו חווים.. האדם נולד דף חלק ללא דעות קדומות וחרדות שאופפות אותו, הדבר העיקרי שמניע אותו הוא החלקים הפרימיטיביים של גופנו מחד רצון לעונג השלב האוראלי ומאידך פחד מכאב.. עם הזמן המכ"מ האנושי קולט את דעתו על העולם ועל עצמו,- מהסביבה שמקיפה אותו בהתאם למה שמשדרים לו הסובבים, המשפחה, והחברים וכך הוא אט אט הוא קונה את המבט הסטיגמתי מול העולם ומול עצמו.. כול שהאני הפנמי שלו מקבל חיזוק והעצמה מהסביבה כך היכולת האנושית שלו להתמודד עם כישלון וכאב חזקה יותר, חלק ניכר מהסכסוכים הפנמיים שלנו הוא המרחק בין הרצוי למצוי, בין מי שאנו באמת למה שאנו מצפים מעצמנו להיות!!! ע"פ מחקרים אם נשכלל את רוב החרדות המאפיינות אותנו ברובד הכי עמוק שלהם נמצא כמה דפוסי פחד בסיסים. א. פחד מכישלון ב. פחד ממי שאני ג. ורצון חזק להרגיש שווה וקיים- ערכה עצמית. אם בילדותנו לא קיבלנו את היכולת להכיל את כישלונותינו ואת עצמנו, כמו שאנחנו על שלל תכונותינו. אז קומות היסוד של נפשנו מאוד תקשה לקבלן גם בעתיד גם אם נרגיש מעורכים וחזקים ומחוזרים מהסובבים כי פשוט הנפש פנימה יצרה לעצמה סטיגמה במי שהיא והחלקים הללו השוכנים עמוק בנפש ימאנו לקבל ולהאמין בדפוסים שמשנים את ההסתכלות על העצמי שלה, אם בילדותינו כישלון היה אסון. וערכה מקבלים רק אם אתה גאון. ובאהבה עוטפים רק אם אתה ממש עלפון. אז התוצאות בהתאם.. אז נשאלת השאלה האם יש דרך למחוק את הנתונים הסטיגמטים? את התבניות החשיבה המעוותות? האם יש מסלול פשוט בכדי להכיל את העבר שלנו מבלי לחטט חזור ושוב על החוויות הטראומטיות??? נראה לי שכן ראית נקדים משהוא קטן: מהו הפחד הכי גדול בחיינו??? שמאוד לא נרצה לפגוש אותו? הוא הפחד מעצמנו!!! כמה הגנות הדחקות והשלכות רק לא לפגוש את העצמי האמיתי... התעסקות בעצמי הכוזב התנתקות מהאני האמיתי היא מקור הכאב והחרדה לדעתי .. מדוע?? ואיך זה קשור?? נמשיך בפעם הבא.. תודה חברים על הבמה היו חזקים ותגידו תודה שאתם נושמים.. יום טוב. ובוקר נפלא.

לקריאה נוספת והעמקה
18/05/2020 | 05:27 | מאת: סוריקטה

הי יקי, אני חושבת שאחרי אינלוז, כדאי לפעמים לראות את עצמך 'פשוט' כשלם. מחובר ביחד. אתה. נוכל לעשות את זה? סוריקטה

18/05/2020 | 12:35 | מאת: יקי

לגמרי זה השאיפה הנכונה, אבל מה לעשות שיש חלקים מסוכסכים בניהם שהם לא מוכנים להשלים זה עם .. ובתווך עומד האגו שמתקשה להחליט לאיזה חלק הוא מתחבר יותר ומאיזה חלק הוא ממש רוצה לברוח.. וזה בדיוק האתגר לאחד את החלקים ולפייס בניהם... אבל איך לדעתך עושים את זה??

18/05/2020 | 12:45 | מאת: חטוליתוש

כתבת המון דברים נכונים גם להבנתי ה...קצת איטית.. נראה לי שאין כזו נוסחה שמאפשרת את כל מה שאתה...!! אך נראה שאתה די בסדר ודי שלם עם כל מה שאתה בכלל..🤔🤨😏😶 תודה על על מה שכתבת מאיר דברים שחשבתי עליהם בעצמי ועדיין לא מצאתי תשובה הולמת...!!! אחכה לתשובה של אודי כדי ללמוד ולהחכים..😃😃😊😊 חטולית

הי יקי, יש הרבה אפשרויות והרבה מקורות לחרדה... גם העצמי הכוזב אינו רע צרוף, מאחר והוא החלק המפקד והמסתגל שלנו. צריך חיבור ואיזון בין החלקים השונים... אודי

19/05/2020 | 05:14 | מאת: סוריקטה

הי יקי, אני מכירה ש זו עבודה קשה ומאומצת. סבלנית ומתמידה וכדאי, לדעתי שתעשה גם ברכות יחסית, עד כמה שניתן, למרות שהנפש יכולה לפרש ולקחת גם דברים רכים ולהפוך אותם לתחושת מותקפות. אבל כדאי להכיר בזה. לאט לאט. סוריקטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית