השמנה-ילד בן 91/2

שלום רב, בני בן ה 9 וחצי, מאד אנרגטי, פעיל מבחינה ספורטיבית, אך בעל נטיה להשמנה. הוא מאד אוהב לאכול, מדבר הרבה על נושא האוכל, (מתי אוכלים, אני רעב.., אחרי ארוחת הערב אני אוכל את זה ואת זה וכו'). הוא לא נחשב לשמן, אך הוא מאד בריא וגדול ורחב במידותיו יותר מבני גילו. הנושא מאד מציק לו, כיון שלועגים לו ומכנים אותו שמן בבית הספר מידי פעם, דבר הגורם לו לעוגמת נפש רצינית. היינו אצל דיאטנית שהסבירה שהוא מאד גבולי במשקלו. בבית מאד מקפידים על תזונה בריאה ונכונה, אם זאת משתדלים לא לגרום לו לחסכים של דברי מתיקה וכד' (קונים ארטיקים קרח, מסטיקים נטולי סוכר, בוחרים בקפידה חטיפים מסויימים ומקפידים על הכמויות). למרות ה"תסביך" שנוצר אצלו בנושא, עקב לעג חבריו, והרצון העז שלו להקפיד,למרות הידע שלו לגבי מזונות בריאים ולא בריאים (אלה המשמינים), קשה לו מאד להתאפק. אנו מאד פוחדים שבקצב זה (נפשי ופיסי) הוא אכן יהייה מאד שמן ואז יהיה מאוחר מידי. היום, לדעתי, אנחנו עדיין במצב טוב, בו הוא לא "גונב" אוכל, לא אוכל מאחורי גבינו ועומד ב"תנאים" שמציבים לו, חטיף ליומיים, ארטיק ליום וכו'. מה עושים? תודה מראש ההורים המודאגים.

שלום רב, השמנה אצל ילדים מצריכה הבט טוב אל נתוני הגדילה וההתפתחות, וזה הצד הרפואי של העניין. אם נשללה בעיה מהותית בכיוון הזה, יש לפנות, במקביל, לפן המשפחתי-חברתי (אוכל הוא עניין של דגם חיקוי, וגם דפוס אינטראקציה) - - ולפן האישי/פסיכולוגי (צרכים פסיכולוגיים שאינם מסופקים, מתמלאים ע"י תחליף בדמות אוכל). בשל מצבו של הבן, מבחינת המימדים הפיזיים (לאור התאור הקצר), מומלץ שתעזרו בפסיכולוג/ית, להנחיית המשפחה וגם לסיוע לבן. דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

לנעם שלום. אני מסכימה עם יוסי לגבי פנייה לטיפול פסיכולוגי לצד ההקפדה על הדיאטה. הסיבה לפנייה לטיפול הינה להתמודד עם התסביך (כפי שקראת לו) העשוי להשפיע על הדימוי העצמי/ גופני שלו וללוות אותו במשך חייו. יתכן כי האוכל עונה על צורך כלשהו- עליו ניתן יהיה לעמוד בעזרת איש המקצוע. באם תרצו- נוכל לחשוב אתכם ביחד על טיפול מתאים ציבורי או פרטי באזור מגוריכם. בברכה. רוית.

נועם, יש אפשרויות של קבוצות תמיכה לילדים ובני נוער שמנים. מה דעתכם לנסות את זה? עדי

עדי יקרה, תודה על עצתך. אין, כמעט, תחום הקשור לענין זה שלא נבדק על ידנו. במקרה שלי בני אינו שמן, אלא בתהליך השמנה (ושוב זאת דעתנו, יכול להיות שבעוד שנתיים שלוש נתבדה ונראה שזאת היתה תקופה בלבד). בדקתי את נושא קבוצות התמיכה ולא מצאתי שהן יכולות לעזור למקרה שלי. הילד רגיש מידי, מפותח מידי וזה רק עלול לפגוע. בנוסף, מדובר על ילדים שמנים מאד והוא כפי שציינתי לא בקטגוריה זאת. קבוצות אלה נפגשות לפגישות ארוכות (שעתיים, שלוש שעות כפעמיים בשבוע), שיכולות להתאים לגיליים מבוגרים יותר ולא לילד בן תשע וחצי. תודה בכל אופן שבת שלום.

המון תמיכה... המון אהבה... הרבה חיבוקים... הרבה הקשבה.... והכי חשוב, להיות איתו תמיד, ולהזכיר לו שלא משנה מה אתם אוהבים אותו ותהיו איתו תמיד... (ואת הילדים שצוחקים עליו כנראה שלא אוהבים... זה לא באשמתו...)

המון תמיכה... המון אהבה... הרבה חיבוקים... הרבה הקשבה.... והכי חשוב, להיות איתו תמיד, ולהזכיר לו שלא משנה מה אתם אוהבים אותו ושתמיד תהייה לו כתף לבכות עליה או סתם להניח ת'ראש כשהוא צריך... (ואת הילדים שצוחקים עליו כנראה שלא אוהבים... זה לא באשמתו...)