לאנג'ל....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני שולחת לך מייל. אבל יש שם איזה שורה-שתיים שהם לא מכוונות אלייך אלא למשהו אחר, אז אל תביני אותי לא נכון כי לא כ"כ הרגשתי נוח לפרסם את זה כאן בפורום... אוקיי? אוהבת אותך.
קראתי את המייל אני מבינה את הקושי בלהעלות שירים פרי עטך לפורום.גם לי קשה לעשות את זה ואני מהססת עשרים פעמים עם להעלות שירים מלפני שנתיים,ושירים מהיום בכלל לא עולים על הפרק. אני תמיד מפחדת שיצחקו עליי,שיגידו שיש לי סגנון מוזר וכאילו. אני חושבת שהבנתי אילו שורות לא מכוונות אליי.יש בשיר הזה תחושות עמוקות של בדידות,ואת האמת-יכולתי להבהל ממנו מאוד ,במיוחד מהסוף. אבל אני סומכת עלייך חמודה. עזבי את החלום הלילי הרע שהיה לי עזבי את התקף החרדה שעברתי א-ת עשית לי את היום ואת יודעת איך? מהכותרת של האימייל! "איזה מזל יש לי שאת קיימת" :) אז הנה...יש לי כבר סיבה אחת להיות קיימת אני מקווה מעמקי נשמתי שאת מרגישה יותר טוב. אני פורשת קצת לנוח כי אני מתה מעייפות לא ישנתי בלילה יותר והייתי גם ככה עייפה ומוכנה לישון בבוקר יצאתי לאנשהוא וחזרתי עכשיו בי חמודה נדבר:)