סיפור קטן...(ה)..ודווקא כאן.

מעשה בדייג,שמידיי יום ביומו היה הולך לנהר לדוג עם חכתו הארוכה. הייתה לו פינה קבועה שבה היה משקיף על כל מה שאירע בנהר הענק. בוקר אחד,הופיע לפניו פרש עם מרכבה ושניי סוסייו. שלום אדוני..פנה אלייו הפרש..שלום לכבודו ענה לו הדייג. ולאן מועדות פנייו?שאל הדייג. למעברו של הנהר ענה הפרש...האם לדעתך אוכל לעבור את הנהר עם סוסיי שאל הפרש? ללא בעיה ענה הדייג. האם אתה בטוח שלא עמוק מדיי שאל הפרש ? איין בעיה ענה הדייג. וכך נפרדו לשלום ..והפרש התחיל בחציית הנהר.מתקדם 10 מטר...והמיים מתחילים להיות עמוקים עוד 10 מטר והמים מגיעים עד הצוואר..עוד 10 מטר וכל ראשו של הסוס במיים עוד10 מטר ו...הסוס טבע ומת. בא הפרש בזעם ובזעף לעברו של הדייג:תגיד לי חתיכת מטומטם,אמרת לי שאין סכנה והנה הסוס שלי טבע. ענה לו הדייג מעט במבוכה:נשבע לך..שהבוקר ראיתי את הברבור חוצה את כל הנהר........ מוסר השכל? בחלון הבא... דניאל

מה אני מתכוון ...פורום זה שיהיה הכי תומך והכי כייף לא נועד כתחליף לטיפול בידיי מי שהוסמך לכך. כיףף הכי כייף שיהיה בעצות לאחרים ובתמיכה לאחרים..צריך להלקח בערבון מוגבל שהריי כולנו בניי-אדם איש איש למגבלותייו הוא. וכל מה שנאמר זה רק בגדר הצעה ולא בגדר ביצועה...ולכן יש את הרופאים שהם ורק הם המומחים לביצועה. לכן גם אם נאמר וגם אם בוצע...לאף אחד איין הזכות להאשים אותך. שבת-שלום דניאל

דניאל יקירי בוקר טוב, אהבתי את הסיפור ואהבתי עוד יותר את מוסר ההשכל, ואין לי מה לאמר חוץ משאתה צודק... הפורום בעיני יכול להוות משענת נוספת על טיפול מקצועי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי. הוא לא יכול להוות את הכלי העיקרי, והוא בטח ובטח לא תחליף לטיפול. האמונה שלי היא, שהדבר העיקרי והמשמעותי הוא הטיפול, היד המלווה והאוחזת והתומכת והצמודה, שיכולה להוות משענת בעיתות משבר ומצוקה, ויכולה לאהוב, ולא מרפה אף פעם, גם כשהמשברים והמצוקות גדולות מדי ומכבידות מדי, והאפלה שחורה מדי. כשנוסף על זה גם התמיכה והאהבה והשיתוף והקבלה וההבנה והלמידה מהפורום, זה אידיאלי. כי אז אפשר לשלב בין השניים, והכוחות מתעצמים. אבל העצות בפורום הן לא במקום הטיפול, למי שצריך ויכול לאפשר לעצמו. כבר כתבתי בעבר, למלחמה הזאת צריך לגייס את כל החיילים שאפשר. האדם שעומד בראש הצבא בעיני הוא באמת המטפל/ת המקצועי/ת של כל אחד ואחד, וכל השאר שמגויסים, כמו האנשים כאן בפורום, הם החיילים הפשוטים, שעוזרים לא פחות כשצריך, אבל אין להם את הראיה הכוללנית שלך כאדם, כמו שיש למטפל שלך. כל אחד בוחר להביא ומביא כאן לפורום רק מה שהוא רוצה, ובגלל זה לפעמים העצות לא תמיד קולעות או מתאימות לאדם שלו הן ניתנות. וכל אחד צריך ללמוד לסנן ולקחת ולתת רק את מה שמתאים לו ומה שהוא יכול. אין לי יותר מה להוסיף, חוץ מאשר עוד נקודה אחת לגבי עצמי, שאני תמיד מקפידה לציין בפני החדשים לפחות, שאני לא מקצועית ולא מתיימרת לתת עצות מקצועיות. וכל השאר כבר מכירים אותי. וכמובן - שאני אוהבת אותך ומתה עליך תמיד, ושאני כאן בשבילך כשתבחר וכשתרצה, ואיך שתבחר ואיך שתרצה, ושתיהיה לך ולכולם שבת מקסימה ורגועה ושקטה. אוהבת אביב.

:-)

דניאל יקר, כמה יפה. עכשיו צריך להעתיק ולהפוך את הסיפור שלך להודעה הקבועה של הפורום. תודה, דרור

יפה.. יפה... :-)