סוריקטה שירה וכולם....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/01/2020 | 18:49 | מאת: אביב 22

סוריקטה ראיתי את כל מה שכתבת...גם שם למטה על הילדים אולי אני אמצא איזה יום כוח לענות. האמת שאני לא מסוגלת לחבר אות לאות למילה אבל משהו בבקשה שלך שם למטה מכולנו שנראה שנעזור שנתמוך בשירה שממש נגע בי ..... והאמת שאין לי מילים תיכף אנסה לפתוח הודעה על עצמי .. שירה יקרה , אין לי באמת מילים איך יוצאים מהמקומות האלה ...צריך מנוף פנימי רציני להוציא אותנו משם ...כוח חיות כזה שלא מוותר ...אני שוב מבקשת ממך שירה וגם ממך סוריקטה חלק מלרצות לחיות זה להעיז לקחת מקום לבקש עזרה אז כן למעלה וכמה שצריך ועוד ועוד ועוד ....כי למטה זה הולך לאיבוד ....כמו קול צעקה שלא נשמעת שמחזקת את המקום שלאף אחד לא אכפת ואף אחד לא רואה ... ואולי איזה מילה כן תוכלי לאחוז אפילו לדקה זה יותר מכלום ...זה הרבה מאוד בימים כאלה פעם היו עוזרים לי מילים של שירים ... לכן לכולנו ..... https://www.youtube.com/watch?v=5Uc2t4AoE3A לימים קלים יותר אביב

לקריאה נוספת והעמקה

הי אביב, אצטט שורה משיר: 'כולנו זקוקים לחסד'... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית