אני מרגישה כל כך לבד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/06/2001 | 20:04 | מאת: אלמונית

אני מרגישה כל כך לבד, מנסה לעשות דברים, מנסה לא לחשוב על זה שאין לי מקום בעולם. בעלי נפטר ואולי אף אחד לא יאהב אותי יותר. הדמעות פורצות לי מהעניים. תהיי חזרה . כן בטח. בינתיים תאכלי את עצמך מבפנים.

07/06/2001 | 20:09 | מאת: אורית ארנון

אני מכירה את ההרגשה. אני לא יכולה לומר לך שאת לא צריכה להרגיש לבד כי זה בדיוק תהליך האבל. אני יודעת כי גם אני עוברת אותו. אני מתגעגעת לאמא שלי עד כדי כאב ולפעמים אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך לחיות בלעדיה כי אין לי שום גב ושום בטחון בחיים. אני יודעת כמה ההרגשה הזו כואבת אבל צריך להאמין שזה עם הזמן משתפר. פשוט חייבים להאמין שיש משהו טוב יותר כי אם לא נאמין נשבר. ואני אומרת את זה מניסיון. מקווה שתמיד תרגישי יותר טוב ואני תמיד פה אם תרצי לדבר עם מישהי שעברה את זה ובעצם עוברת את זה יום יום שעה שעה

07/06/2001 | 20:29 | מאת: אביב

אלמונית יקרה, קראתי את הודעתך, נצבט לי הלב והתחלתי לבכות.. כל פעם עולה הענין הזה מחדש בפורום ואף פעם אין לו תשובות, איך מתמודדים עם מוות ? אני ניסיתי למצוא את התשובות כשאבי נפטר לפני כמעט 9 חודשים, ולצערי עדיין לא מצאתי. תהיי חזקה ? בבוטות אני אגיד לך שטויות. בא לך לבכות - תבכי, בא לך לצרוח - תצרחי, את צריכה לכאוב את הכאב עכשיו, להתמודד עם האובדן ועם השכול. הכי חשוב אל תהיי לבד, תמצאי מישהו שיכול לכאוב איתך ביחד, להתאבל איתך ביחד, להבין את המקום הקשה שבו את נמצאת, חבר, חברה, אח, אמא, דוד או אפילו מישהו מקצועי, שיכול לעזור לך לעבור את התקופה הקשה הזו. הלוואי והיו לי עצות יותר טובות בשבילך, אבל העצה הכי טובה היא ללכת לפי הלב והבטן, ומה שהם אומרים לך - פשוט לעשות. אבל מעבר לזה, כשגמרת לבכות ולצרוח, חשוב גם לא להסתגר בבית עם הכאב, כשאת מרגישה שאת קצת מסוגלת וקצת פרקת את הדברים מהלב וקצת שחררת את המועקה ואת הפחד, תעשי עוד מאמץ קטן, ותחזרי לשגרת החיים. אם את עובדת - תחזרי לעבודה, אם יש לך חברות - תחזרי להיפגש איתם. מאוד חשוב לא להסתגר בתוך האבל, מאוד חשוב לשתף ולחלק, ולחזור לחיים. מאוד נוח וקל להסתגר בבית עם עצמך לבד, אבל זה גם אחר כך הופך להיות הכי קשה והרגשת הבדידות מחריפה וקשה לשבור את מעגל הבדידות ככל שנמצאים בו זמן רב יותר. צר לי שלא יכולתי לעזור יותר, אביב.

08/06/2001 | 07:12 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, טוב ששיתפת אותנו. יש קבוצות של אנשים במצבך, ואשמח להפנות אותך. אם אין לך כוחות לכך, יתכן שסיוע מקצועי, לטווח קצר, הוא הראוי לך כעת. פני למייל האישי שלי להפנייה, וכל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית