הי אודי במבי וכולם ..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/11/2019 | 22:41 | מאת: אביב 22

כחלק מהתהליך של הקרבה וגחלק מלנסות לגעת בכעס שוב ושוב עולה הכעס והכאב מול המטפלת הקודמת והדרך שבה היא בחרה לסיים את הטיפול ....אבל ....עדין ברגע שלנסות לדבר את הכעס אני מתנתקת חיפשתי היום מילים שלי מאז ולמרות שזכרתי את זה מילה במילה כאילו זה קורה עכשיו .. ראיתי גם את מילותייך שלך במבי שאת מחזיקה את הכעס וההלם עד שאצליח להיות שם .... ארבע שנים ואני עדין לא שם אבל מתקרבת ואולי ההצלחה הזו תשחרר עוד כעסים ישנים יותר מהגוף ...ואולי אני אפסיק לפחד מהפחד .. אבל למה ניכנסתי רק להגיד לכם ובעיקר לך אודי יקר שוב תודה על אחיזה כל כך מדהימה ומרגשת שאחזת אותי אז בלודש וחצי המוטרפים ההם אני חייבת לך בגדול ... תודה לילה טוב וסופש רך ונעים לכולם אביב

לקריאה נוספת והעמקה

הי אביב, סוף שבוע רך וטוב גם לך. אודי

23/11/2019 | 08:07 | מאת: סוריקטה

הי אביב, אנ'לא יודעת אם את רוצה לשמוע את מחשבותיי... בכל אופן, ראשית, אני חושבת שמעבר לכעס, שאולי, אם רוצים ומוכנים, אפשר לדייק אותו במילים מובהקות יותר, ייתכן כי מעורבים גם רגשות אחרים כמו געגוע, למשל. וכך, אולי נוצרת מורכבות. והמורכבות, כנראה, גדולה לעתים מכפי שאפשר לתת לה מילים. שנית, אני כמעט בטוחה שלולא היו בך חלקים, גם אם מוסתרים ולא מודעים ולא הייתה גישה מובחנת אליהם, שיש בהם תקווה, למשל, או כל רגש אחר, לא היה יכול להיווצר החיבור בינך לבין הזולת שהיה מחזיק אותם. איכשהו משהו בך חייב להתחבר אליהם. בקיצור - לדעתי אלו גם (או בעיקר) חלקים בך, לא כל שכן, כשמדובר בעולם האינטרנט, והתודה שלך צריכה להיות מופנית אל חלקיך. כבוד לעצמך. בתוכך ולא רק מחוץ לך. ריספקט לאחריות שלך. ליכולת ההישענות וההיאחזות שלך על ובחלקיך הבריאים או החזקים וכד'. מה שיכול להיות מפחיד. התלות הזאת. גם זה בסדר. סוריקטה

24/11/2019 | 16:44 | מאת: אביב 22

תמיד רוצה לשמוע אותך לעיתים כמו עכשיו קצת קשה לי להבין לא כי כתבת לא ברור כי אני לא מסונכרנת בכל מקרה בודאי שאני מעריכה את היכולות שלי וכן אני מודה לעצמי על היכולת המופלאה ליצור קשר חדש ומטיב עם מטפלת חדשה אחרי הטיפול ההוא ... לגבי הטיפול הקודם יש המון רגשות זה ברור אבל אני עובדת כרגע אק על הכעס כי אותו אני לא יכולה להכיל כנראה או לדבר ואני שוב ושוב נעלמת ובאים חלקים אחרים שלי ... וכן הכאב מהמילים שלה אז שאני מתעללת בה בתוספת 50 יום חופש ..השילוב הזה ילד היה מאוד לא הוגן ואין לי ספק שלולא המקום הזה ללא הסבלנות ההכלה היד המושטת המליון מילים של אודי ושלכן לא הייתי שורדת את זה ...ועל זה התודה ... והיא תהייה איתי בלב תמיד . אביב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית