היי סוריקטה..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/10/2019 | 14:47 | מאת: מכל

קראתי אותך. גם למטה... מאמינה בך וכולנו לא תמיד מובנים. הכי חשוב שאנחנו איתך, מנסים יחד. וגם אם אנחנו לא מובנים לך או כפל משמעויות או שאודי לא מובן. תמיד אפשר לבקש הבהרה...ואנחנו מוכנים לנסות ולהסביר. יודעת משהו, גם לאחרים לא הכל מובן וזה בסדר. זה אומר שאנחנו אנושיים. בנוסף החלק של התמימות..וואו..יש פה נראה לי לרוב הכותבות אם לא לכולנו...האמון כמה דובר עליו...זה קשור! מאוד קשור. האי אמון או האמון המוחלט זה חלק מאוד נכבד בעולמי. מאמינה שהתמימות/ילדותיות שבי הובילה אותי לכל מה שקרה לי.... מאמינה שהכותבות כאן מאוד קרובות לזה ולכן את ממש לא אאוטסיידרית! יש המון מכנה משותף לכולנו. והקטע של ההבנה.. וואו מליון פעם לא הבנתי את המטפלת והיא לא אותי. אבל התגברנו על הפערים ונסחנו מחדש. ;) איתך.

07/10/2019 | 13:51 | מאת: סוריקטה

היי מיכל, רק עכשיו מגיעה ויכולה להגיב - לפעמים מרגישה,שיש משהו מאד בסיסי מובנה שפחות מבינים. השבוע צפיתי ביו טיוב בקטע מ'יש לי שאלה' על אוטיזם. ואליהם, רובם, המתקשרים שבהם, איש בדרכו, הצלחתי להתחבר, למצוא דברים משותפים מתוך הבנה עמוקה. מה קרה פה בקבוצה ששיבש עבורי ברמות, או מה קרה איתי ולמה עכשיו (שזה כבר לפני יותר משנה...)? סוריקטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית