חזרתי...

אביב, שרון, אורה, ללה... וכולם, אני חוזרת אחרי כמה ימים עמוסים, שהותירו אותי... עם הלשון בחוץ. כמו בכל דבר בחיים, הימים האלו כללו חוויות טובות, וגם פחות טובות. אני לא רוצה לכתוב הרבה כרגע. אני קצת מותשת ונדמה לי שזה לא המצב האידיאלי לכתוב. אבל לא שכחתי, ואני לא נעלמת. אני רק לוקחת נשימה, כדי לחזור לעצמי. אתן חסרות לי... כתבו מה אתכן, עדכנו מה קורה. אני אמנם לא כותבת הרבה עכשיו, אבל אני מתכננת להיכנס כל יום כדי לקרוא, ואני אנסה גם להגיב... חיבוק גדול לכ-ו-ל-כ-ן !

למישהי מיוחדת, כתבתי לך קצת למטה בהמשך להודעה של ללה, קחי נשימה ואפילו שתיים, וקחי גם חיבוק גדול וחזק, שיחזיר לך קצת את הכוחות. נראה לי שהתקופה הזאת לא קלה לאף אחד במדינה הזו, הרבה דברים קורים ובשילוב עם מה שעובר עלינו באופן אישי ההתמודדות הופכת לקשה יותר. אבל - לא לשכוח, הגלים האלה עוברים ובאים ימים טובים יותר, אחרי הנפילה תמיד אפשר לקום, ואחרי החושך אפשר להדליק את האור, ואחרי הסערה תמיד בא השקט... אני מחכה לך, קחי את הזמן, אוהבת אביב.