במבי.............................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
במבי יקרה, פעם עשיתי קרמיקה מאוד אהבתי את הסיבוב של האובניים ואת התיזמון המדוייק שבו צריך להכנס ולהשתלב בסיבוב, ממש כמו בקפיצה בחבל. בזמן האחרון אני רואה סרטונים של קרמיקאים, כנראה שזה במקום ללכת מפני שאין לי כוחות לצאת לחוגים או סדנאות. ובהקשר הזה חשבתי עלייך. שודאי גם את עשית פעם קרמיקה, ואם לא עשית, חשבתי כמה אני מדמיינת אותך מתמסרת לחומר, לסיבוב וליצירה. וגם רוצה לומר: בואי. שלך שירה
הי שירה, כתבת לבמבי, וגם, אם אפשר, אצטרף קצת. למרות שבאיזה מקום גם אני בתחושת אין מילים. והתחושה מתקשרת למה שארשום בהמשך - לא מעט רשמת על יצירה. ואני תוהה. אנחנו - במבי, שירה, סוריקטה למשל, מדברות על יצירה. מדברות על החסימה בנקודה הזאת. יכול להיות? יצירה, יצריות... ובכל זאת, יש לי איזו מחשבה, שאולי הצד היצירתי-יצרי חזק מאד, וכן בא לידי ביטוי אבל לא באופן ישיר של יצירה לשמה, אלא דרכי פעולה שנבחרות בחיים, למשל, או משהו מסווה אחר. והייתי קושרתאת ההסתרה והחבטה בו לפגיעה עצמית. וגם לתחושה שמילים נכתבות בכוח ופחות זרימה ספונטנית ואמיתית. במבי, ראיתי שעברת כאן. מה דעתך? ומה את אומרת, שירה, ומה דעת אנשים נוספים? תרצו להצטרף? סוריקטה
שירה.. יכולתי "לראות" אותך בדמיון יושבת ליד האבניים עם החמר.. אני מעולם לא השתמשתי באבניים.. יש בי אהבה לחמר... אוהבת להחזיק את החמר,ללוש אותו,להריח את ריח אדמת החמרה שנודפת ממנו.. לשמוע את הצלילים שהוא משמיע בזמן הלישה שלי אותו.. אוהבת את המגע הישיר עם החומר ואוהבת ליצור "כלים" כמו אגרטל שהיה הזוי.. מהאגרטל בצד אחד היה כזה פורטרט שלי..מעט רחוק יותר ,פנים מעוותות של דמות..כאשר עין אחת כמו מכוסה.. מעט רחוק יותר יוצאת פתאום כף יד מחוספסת אחת,מעט רחוק יותר,גוף אשה ללא ראש, והרגליים מהברכיים "נעלמות"והופכות לחלק מהאגרטל.. בזמנו כשפיסלתי, השתמשתי בחמר בכדי לתת ביטוי לרעיונות... משהו כעין "הרוח שבחומר"... היום אני לא מפסלת... אולי אחזור מתיישהו... מה יכול לעזור לך שירה לנסות ולממש את הרצון שלך לחזור ולעשות קרמיקה ? מה יכול לעזור לך שירה לחזור ולהשתמש באבניים שאת מאוד אוהבת את הסיבוב והתזמון המדויק שבו צריך להיכנס ולהשתלב בסיבוב ? אגב, קפיצה בחבל.... :) מאוד מאוד אהבתי לשחק ולקפוץ בחבל..גם לקפוץ בין שני חבלים... אני חושבת שגם הייתי מאוד טובה בזה... :) היו ימים... ובחמר יש משהו שאני לא יכולה להישאר אדישה אליו.. הגוף שלי מגיב אליו מידית... ותודה שהזמנת אותי... שלך, במבי
תודה על המחשבות העמוקות כתמיד.... כן, יש בפגיעה העצמית משני המימדים, היצירתיות והיצר בולס מכנה את עבודת החיתוך העדינה הזו "האומנות האסורה". מתוך מאמר שנתקלתי בו בשם "כשהיצר קם על יוצרו" מאת יוסי טריאסט http://triest-sarig.co.il/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%A8-%D7%A7%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A1%D7%98/ מתחברת גם למה שכתבת על קשיים בזרימה, על מילים שנכתבות בכח, וחושבת לעצמי כמה מהמשאבים הפנימיים כמה מהתפוסה של המוח עסוקים בהשרדות של הנפש, גם אם החיים היום נוחים יותר או לפחות אין בהם סכנה ממשית.
סוריקטה הי, מעניין מה שאת אומרת... יצירה..יצריות..חסימה.. מעניין... מעניין אם לא היינו נפגעות מינית.. מעניין האם היצירתיות שלנו הייתה ספונטנית יותר ? פחות מסובכת ?? מעניין.. שירה ? גם את עקרבית ? אני לא כל כך זוכרת ילידת איזה חודש את.. תזכירי לי בבקשה ,טוב ? לפי האסטרולוגיה,מזל עקרב הוא מזל מים -הרגש הוא הדומיננטי.. כמו כן,המיניות,היצריות היא בעוצמה רבה ביותר.. מעניין.. יצירה..יצריות..חסימה.. אם אני לא טועה ויניקוט מתייחס ליצירה... לא זוכרת כל כך... משהו של משחק ויצירה..אם אני לא טועה הוא גם מתייחס למרחב הביניים כמקום שבו היצירה/המשחק מתקיים.. (???)... אולי אני טועה...?? זכור לי גם שויניקוט מתייחס לתוקפנות ומקשר אותו ליצירתיות.. (תוקפנות ולא אלימות). מעניין סוריקטה... לדעתי,כשאגיע לאמא צביה,אביא בפניה את הסוגיה הזו ..אשאל אותה לגבי הקשר וההשפעה בין המושגים הללו .. מעניין...
הי במבי, נשמע שאת יוצרת מוכשרת ומאוד יצירתית, מקווה שתחזרי לפסל. אולי אם ארגיש טוב יותר, פחות אפחד מאינטראקציות נוספות עם אנשים מעבר למה שהכרחי, אולי אז אצליח לחזור. שלך שירה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
