נגישות
נגישות

אודי - בקשה יותר מרחיקת לכת.....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/06/2019 | 05:17 | מאת: סנדיי

אולי תמחוק את ההודעות שלי שמדברות על האילוזיות בטיפול, מתוך התגובות אני ממש חוששת שאולי אותן הודעות יש בכוחן כדי למנוע טיפול או לא לקבל את המירב, לא לזאת הייתה כוונתי, אבל זה ממש מדאיג אותי, וכאשר קראתי את התגובות אליהן, חששתי שהן יגרמו למשהו לא רצוי. אהיה כל כך הרבה יותר שקטה נפשית אם תמחוק אותן, וגם אם היו להם תגובות, רחמנא בישנזן שבגלל משהו שכתבתי מישהי לא תקבל טיפול שנחוץ לה, זה מדאיג ומעיק עלי. אם אין לך זמן לעבור לראות במה המדובר, אני מוכנה לעשות את הצנזורה ולשלוח לך בדיוק על מה מדובר, אבל הייתי ממש מודה לך אם היית מוחק, כדי שלא תבא תקלה על ידי. ויפה שעה אחת קודם מצטערת על שאני מטריחה אותך, ומודה לך מקרב לב

לקריאה נוספת והעמקה
03/06/2019 | 12:35 | מאת: סוריקטה

הי סנדיי, אני מרגישה עכשיו אותך זועקת לעזרה. קצת מתכווצת, אולי (?) לפחות כפי שאני מכירה את עצמי – הנה, בדיוק מה שאת מביעה כאן מדבר, בעיניי, את פנטזיית המחיקה עליה אני מדברת. וזה קשור, בעיניי לפיצול בין: טוב ורע; נכון ולא נכון; מסכים ולא מסכים; צודק או לא צודק; מועיל או הרסני; ממית או מחיה; רגשי עליונות VS רגשי נחיתות; או במילים אחרות - אסקופה נדרסת מול רגל רומסת; טרול מול טובטוב הגמד; בשורה תחתונה, מניחה שנמצא כאן אלמנטים של חלקים יהירים, שהם, אמנם קטנים אולי, אבל יודעים להתנפח למימדים גדולים. וכך – צד אחד מצטמצם מאד וצד שני תופס נפח רב. אני מדברת בעיקר על עוצמות של לחלוטין, מאה אחוז, לכאן או לכאן. מעין בינארי, אפס אחד, כזה. הכל או לא כלום. אבל בתכל’ס אנחנו איפשהו ב אההמממ גם וגם וגם. ראי נא - לכמה דברים שאת כותבת אני מתחברת מאד, לכמה ככה ככה, לכמה ממש לא (שזה כמו מאד להתחבר רק הפוך), ולכמה אני אדישה למדי. האדישות, אגב, ייתכן שהיא מבחינת חלקנו הגרועה באפשרויות – לעתים לכאורה עדיפות מכות על היעדר תגובה). ראשית - בואי תראי את הקישור הזה: הקישור מוביל ליו טיוב לכותרת "מנקים אחריך את הרשת UNDO" https://www.youtube.com/watch?v=igAeJ-TPOsg באנדרליין – מה שיצא יצא ואינו בר מחיקה. הוא חלק מאיתנו. We Are Doomed אני יכולה להבין שזה מעורר חרדות. אבל, אולי, גם בר תיקון מסוים. ואז אפשר קצת להירגע. ואולי הזמן, בתנאים מסוימים, גם לו יש אפקט מרפא. וארצה גם לומר - אודי ניסח ‘התנהגות טרולית’ מבחינתי, אפשר לומר זאת גם על חלקים בי (למשל). מניחה שבכל אחד מאיתנו יש כאלה. יש מובהק יותר, ויש סמוי בתוך מורכבות. בעוצמות, תדירויות ומשכים כאלה ואחרים. גם למי שהולך לטיפול – יש בו חלקים שמתנגדים לטיפול. שלא רוצים שינוי. שמתאמצים לשמר את הקיבעון. כשזה מידי חזק, או נופל בעיתוי לא טוב, ייתכן שיש בעיה. ייתכן שפיספסתי – איני יודעת מה גילך, למשל, אם היית בטיפול, איזה, מה ניסית. חסר לי. מניחה שאת אישה. ותראי, קשה לי, באמת שקשה מאד שמדירים חלקים מהאוכלוסייה. שעושים עליהום, נגיד. שנוצר מצב שבו חפצים לרכל מהצד. שאולי גם זה סוג של פיצול. להרגיש גדול על מישהו. מאידך, יכולה להבין מה מזמין את זה. התפיסה שאת מביאה לכאן, סנדיי, אגב, מאד מוכרת (לי). ועוד הייתי רוצה להזכיר שוב שאנחנו איכשהו לוקחים הימור. יש סיכונים ברמות כאלה ואחרות. לא יודעים מראש מה יקרה. אבל כמו שאודי אמר - נדמה לי - מנסים לעשות בחירות באופן מושכל. אעצור כאן. סוריקטה

03/06/2019 | 17:48 | מאת: סנדיי

קראתי מה שכתבת, לא הכל הבנתי... אבל.... אני לא רוצה להכנס כאן לשיחה על מה שכתבתי קודם לכן, מהסבה שזה פורום פתוח לכל מיני אנשים בכל מיני מצבים, ועל פי תגובות שקבלתי (אלו שהסכימו עם דברי) ראיתי שאולי אני יכולה להביא אותם לידי החלטות מעשיות שתזקנה להן. מה שאני כתבתי היה יותר בעניין הפילוסופי של הטיפול, לא כדי לייעץ לפלונית או אלמונית להתנהג כך אחרת. וברגע שהבנתי שהדברים שלי יכולים להניע מצבים שאני לא מעוניינת לקחת עליהם אחריות, והם יכולים להיות מזיקים, אני רוצה שאודי ימחוק אותם. התגובה של אודי על תגובות טרוליות לא היו על אלו, אלא הוא בקש לדעת את דעתי על הפורום, ואת יודעת כמו גז שנשמר בבקבוק, אמרתי בדיוק מה אני חושבת על כמה מהכותבות הוותיקות כאן, (שאגב הודיעו שהן עוזבות), אמרתי את הדברים במלא העוצמה, ועל תגובה אחת שלי שהייתה מאד עוצמתית בקשתי מאודי בפרטי שימחוק אותה, שוב מהסבה שאני לא חושבת שיש כאן איזון ... ואני לא רוצה להרחיב. אבל את תמיד היית מקסימה, וכזו נשארת, ואני בטוחה שכזו תהיי.

הי סנדיי, איני מוחק הודעות לאחר שהן עלו. זה כמו למחוק היסטוריה או להגיד שמשהו שנאמר - לא נאמר... אודי

04/06/2019 | 06:00 | מאת: סוריקטה

הי, אני מהוותיקות וותיקות, והכרזתי שאני פורשת. כעת, עבורי, הדמות שלי כרוח רפאים 'פה', מתוך איזה ניסיון נואש נוסף לאיזון בי, אך נראה שהסיכוי שלי אפסי. סוג של זהו. חבל שכך. אבל זה מה יש. אולי יהיו המשכים כלשהם בעולם. חוששני שכתיבה לאודי מחוץ לגבולות הפורום אינה בחוקי המשחק ואולי תיחשב כסוג של פריצה. לילה טוב (בוקר עכשיו, אני יודעת) סוריקטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית