לשירה - מה שאגיד כעת זה מטורף לחלוטין!

אני קוראת על בעיות האכילה שלך, ו... אני חושבת, אם היינו יכולות להתחלף לחצי שנה, זה היה מה זה טוב, זה בדיוק מה שאני צריכה, לסתום את הפה חצי שנה, לא לאכול כלום, ולרדת במשקל, יפתור לי הרבה בעיות בריאותיות ואחרות. אם הייתי יכולה ללמוד את הסוד של המקור של הבעיה שלך, בשמחה הייתי מאמצת את זה לכמה חודשים. כאשר אני אומרת את זה בחיים הריאליים, רוצים להרוג אותי, אבל זה נשמע לי כל כך לא הגון, חצי מהאוכלוסיה, אוכלת יותר מדי, חצי פחות מדי, אלו ואלו על הפנים ועל הקרשים, אם היינו יכולים להגיע לשורש של הדברים, איזה עולם יפה יכול היה להיות. אז לפני שישחטו אותי כאן, אולי תתני לי כמה טיפים, אולי תלמדי אותי כמה דברים שיסגרו לי את הפה טוטלית, כל קיצוניות היא מזיקה, אבל תחשבי על זה שבעצם את צריכה לזוז טיפה לאמצע, ויש הרבה כאלו שהיו רוצים ללמוד ממך כמה דברים, הנני לפניך, מחכה לשיעור הראשון, לקורס. ואת יודעת מה? אני ממש לא צוחקת!

הי מנדיי, הסוד הוא לגדול בבית ביקורתי, לא מתקף או מכיל ומרעיב, לעבור התעללות רגשית ומינית כמה פעמים, ללמוד לשנוא את הגוף שלך ולרצות לטהר אותו, להפוך אותו לריק, לקל, לאין-גוף והכי לקוות להיעלם. הסוד הוא להיות מלאה ברפש מבפנים כך שאין מקום לאוכל ולרצות להקיא כל הזמן. הסוד הוא להרגיש שאם את צמה את "טובה" ובשליטה. וכשממש בא לך משהו ללעוס ולא לבלוע... לירוק. ולאנשים שלא יודעים מה שעברתי ומתפעלים מהירידה המהירה במשקל אני אומרת שאפשר לאכול הכל רק קצת. אפשר לקחת ביס מהעוגה, אפשר לאכול ביסלי אחד מהשקית כי זה ממש אותו דבר הטעם :) בהצלחה שירה

את לא רצינית נכון???? בכל מיקרה, מקווה בעבורך ובעבור שאר הקוראות, שאתן מבינות את הבעייתיות ואת הסכנה הגדולה שיש בהפרעות אכילה. אנורקסיה, זה ממש לא משהו שיש לזלזל בו או לקבל טיפים לגביו.

אבל נראה שלא מבינים את מה שאני אומרת. אני מתכוונת לדברים כפשוטם, בעיות האכילה לשני הכיוונים, ודווקא בדור שלנו, מעוררים כל כך הרבה בעיות, מתנקזים לשם המון רגשות שהם לא פיזיים. ובהחלט אני מבינה את ההקשר הנפשי, אבל בגלל כל התגובות יתכן ולא כדאי להמשיך לומר את מה שאני אומרת. יתכן ובהחלט למילותי יכולות להיות קונוטציות שיכולות להוביל אנשים למחוזות שכלל לא חשבתי לשלוח אותם לשם, ולא כדאי שאעשה זאת. זו הבעיה עם פורום שאתה לא יודע מי קורה אותו, אבל אני מתארת לעצמי שבשיחה בארבע עיניים עם שירה, יכולתי ללמוד ממנה הרבה דברים שהיו מועילים לי בהיבט הזה, גם אם לא ניקח אותו לקיצוניות ולדרך השלילה, אבל במחשבה נוספת אני בהחלט מבינה שכאן זה לא המקום לזה. ובוודאי שמדובר במצב שיכול להביא למקומות קשים מאד, ומסוכנים מאד, אבל רק חשבתי אם אפשר היה להוציא משהו טוב מהרע, אבל כנראה שזה לא הובן טוב כאן, כנראה בגלל ניסוח לא נכון, אז ארד מזה!

ואני מעריכה שבתוך הסטרס, בתוך הקושי מצאת גם כוחות כדי לנסות לתת לי טיפים, ובתגובות הכלליות, אני מבינה שהערתי הוצאה מההקשר שאליו התכוונתי, ואין לי ספק שבשיחה של ארבע עיניים, הייתי יכולה מאד להחכים ממך בנושא, ואולי גם הייתי יכולה לתרום לך, אבל מכיון שיש כאן הרבה מאד עיניים אז זה לא המקום, אז לא נותר לי אלא רק לומר לך שתשתמשי בבינה היתרה שיש לך, בתעוזה, ובהבנה כדי לנסות לעזור לעצמך ולהעזר על ידי אחרים שיכולים לעזור לך להשתמש בכוחות שלך, ביכולות שלך, בהבנה שלך, כדי להגיע לאיזון, כי את נשמעת לי שאת מבינה היטב את המקום של האיזון, זה לא שאיבדת את הבלמים, את נראית לי שולטת בהגה, אבל צריכה מישהו לידך בנהיגה שלא תצא מכלל שליטה, מקווה שתמצאי את האדם הנכון. שוב תודה שלמרות מצבך ניסית לעזור לי, זה מאד מתחשב מצידך. אבל סתם מילה, לא כל מי שעבר ילדות קשה ביותר, דווקא הולך לכיוון הזה, ואני בטוחה ביכולות ובכוחות שלך שאת גם תנסי לנתב את היכולות והכוחות שלך למקום אחר. אגב, אני חושבת בהחלט שהידע שלך בענין והנסיון יכול לעזור לאנשים בשתי קצוות הסקאלה, תחשבי על זה, לפעמים העזרה הגדולה ביותר שאנחנו יכולים לקבל זה כאשר אנחנו עוזרים לשני, ונראה לי שיש לך את זה, אז אולי את יכולה לקבל עזרה ממשהי שתעזור לך כיצד לתת עזרה ותועלת לאחרים, משהו משולב שכזה! הצליחי ותהיי בריאה וחזקה, שתתגברי על כל הקשיים

תודה מנדיי, על האמונה בכוחות שלי. אמנם יש בהפרעת האכילה שליטה אבל יש גם איבוד שליטה... על הדרך אני עוזרת ללא מעט אנשים אבל לא מהמקום של בעיית האכילה.