רק חיבוק

שלום לכם, הייתי אומרת "בוקר טוב", אבל גם כבר לא בוקר ואולי גם לא כל כך טוב. אני חושבת רק על דבר אחד - החיים שלנו כל כך שבירים וכל כך בלתי צפויים. פיגוע, תאונה, סרטן.... ואולי היום זה יומינו האחרון. לעולם לא נדע מה מחכה לנו מעבר לפינה. יכול להיות שאלה יהיו דברים טובים, ויכול להיות שזה יהיה הסוף. סוף שלנו או סוף של אנשים אהובים. זה כואב עוד יותר כשהחיים נלקחים ככה פתאום, נעצרים, נעכרים. אני החלטתי רק דבר אחד - לנצל את הרגע. את כל דקה שאני כאן. לא לחשוב אחורה, לנסות ולא לחזור על טעויות. להיות עם אנשים שאני אוהבת. קשה להגיד "בואו נלמד מזה משהו" ואולי גם אנוכי, אבל מה נשאר עוד חוץ מלהמשיך? אז נכון, הטבעת מתאדקת, המוות מציף אבל בואו לא נתן לעצמינו לטבוע לפני שיבוא זמנינו. חיבוק גדול ממני. הרבה כוחות לכולכם. ללה

ללה- כל הכבוד!!! אכן, למרות הצער והכאב שכולם חשים, חשוב להישר מבט הלאה. בעיקר אם אנחנו נמצאים במצב שביר. לשמור כוחות.ולעשות הכל לטובת מחר טוב יותר. כלפי עצמנו בראש ובראשונה וכלפי הסובבים, לא פחות חשוב. סובלנות, אמפתיה, פתיחות, הקשבה, ואהבה, הרבה אהבה. בהצלחה, שרון

ללה, דבריך כה פשוטים, כה נכונים. חבל שאנו חושבים על כך בדיוק ברגעים שחיים אחרים נקטעים ומסתיימים. והלוואי ויכלנו באמת ובתמים ליישם זאת, לא רק אחרי פיגוע... אלא ביומיום, בחיים הקטנים של כל אחד מאיתנו... תמיד אפשר להתחיל לנסות, לא? :) טלי פרידמן