אודי יקר ואהוב ...........

אתה יודע אודי לפני כמה שבועות , שנאלצתי לקחת מכאן פסק זמן - כי נבהלתי שהודעות לא עלו , וממש לא הייתי באיזון - כתבת לי שאתה מקבל את הפרדה שלי .. ישבתי מול מילותייך וחשבתי כמה אתה חכם , כמה זה נכון גם לפסק זמן לקרוא פרידה , וגם חשבתי על זה שפרידה מכאן שונה מכל פרידה אחרת , כי אין תהליך וזה די לחתוך וללכת ...קצת מבאס ומעציב , ומצד שני תמיד ניתן לחזור ....אבל אני חושבת שכבר אז ואולי כבר לפני , התחלתי עם עצמי תהליך של פרידה מכאן . כמו שכתבתי לכולם למטה הבנתי כמה דברים שכבר דוברו בטיפול , ואפילו חשבנו על דרכים נוספות לאחיזה . זה ממש לא הולך להיות קל , אבל אני יודעת שזה הכי נכון עבורי - לגעת בבור הזה ..זה שכתבתי עליו , לפני המהומה כאן הבור של הבדידות , הלבד הזה שממשיך משם מהרגעים של הלבד בתוך הפגיעה ואני נזכרת עכשיו שכתבת לי פעם שלא חייבים ליפול לבור אפשר לרדת אליו עם מישהו שסומכים ....אני סומכת עלייה אודי סומכת ומאמינה בה בכל הלב .... איך מסכמים 5 שנים שאני כאן , נתינה אין סופית שלך , מאות מילים ומשפטים ,המוני שירים ותמרורים ....כולם איתי ... גם הקונפליקטים והעלבונות (כמו אז עם השם שלא ויתרת לא לי ולא עלי , או שיקופים שעשית לי ברגעים תוקפניים )תודה אודי שנתת לכל הצדדים שלי את האפשרות להיות כאן ...למדתי בעזרתך המון על עצמי תודה לך אודי שתמכת שעזרת , שהיית איתי בשעות קשות ובשעות טובות . אין לי מילים בכלל להסביר לך עד כמה אתה חשוב ויקר במסע הזה שלי .... אני יודעת שחופש כאן וזה נראה כמו מי שבורח בחשכת הליל , אבל זה לא ככה באמת .. הקדשתי לזה המון מחשבה ונראה לי נכון לעשות שינוי רגע לפני כניסת החג...דרך חדשה ,.... אז פשוט תודה וסליחה , חיבוק ענק מהלב שלך אביב והתזמורת .... שיוצאים למסע משותף ומרתק וכבר מתגעגעים .....

בימים של זיכרון ופחד קיומי בימים של תהומות של כאב לראות איך מילים שכתבתי בקשר הכי אמיתי שיכול להיות ללא שום כוונת מיניות או מיטה החזירו אותי ברגע למקום שאבא רצה ....זונה עצוב שבחופש הדיבור יש כאן מקום להכל שתקתי בכל המתקפית שהיו עלי כאן בשבועות האחרונים...אבל זה עבר את גבול הטעם הטוב ....אז הפרתי הסכם בני לבן המטפלת וכותבת ...יותר עבורי ..