נגישות
נגישות

סוריקטה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/04/2019 | 23:13 | מאת: אביב 22

תיראי מרוב עצים הלכתי לאיבוד.. אני מבינה שלהרגשתך סתמתי לך את הפה אני מבינה שאני הסיבה שבגללה נעלמת מכאן אני מבינה שאת כועסת נעלבת ,אני באמת אתך אבל בבקשה לא ציטוט תני לי להבין לדעתי מגיע לי להבין לפני שתולים אותי .. תאמיני לי שאני הראשונה שאתנצל ואעשה הכל שדברים לא ישנו...אני לא מלאך ולא מנהיג .. אני סהכ בן אדם ....אז בבקשה רוצה סדר ...תסבירי ברור !!!!! ואני מבינה שהיום יום קשה וכואב ...אז אם תירצי שאעזוב אותך לא אגיב לך אתרחק ממך .. תגידי !!! אני באמת באמת לא מבינה מה את רוצה ועל מה המהומה !!! בכל מקרה מבקשת את סליחתך שכנראה משהו שעשיתי פגע בך כל כך .. באמת שעצוב לי על כך ..אם תירצי להסביר שאוכל (כמו שרמזת ) לקחת אחריות לשנות לעשות אינטגרציה ....אם לא גם זה בסדר .

12/04/2019 | 08:37 | מאת: סוריקטה

כן. הרגשתי נחנקת ונחנקת עד כלות וזה קשור אליך. שלחתי קישור בפורום המקביל שתראי מה כתבת. מרגישה שנעשתה פה אידאליזציה מוזגזמת ולא מאוזנת. אמשיך להתעקש שאת כן לוקחת, בעיניי, תפקיד מנהיגותי משמעותי מאד. וזה נקשר גם לאידאליזציה. חוויתי היתממות שלך לאורך זמן מתוך הנחה שידעת היטב ששנאת אותי והעפת אותי. אזכיר שמכירה את העולם של הדיסוציאטיביות והניתוקים והפירוקים והחלקים השונים וכל המילים המסובכות. גם אני באה מהעולם הזה. סוריקטה

12/04/2019 | 11:27 | מאת: סוריקטה

והנה אפילו עזרתי לך להתנפח למימדים גדולים יותר ולהרחיב את המעגלים שלך. אודי וכל שאר הבנות איתך בענק. זכית. סוריקטה

13/04/2019 | 14:26 | מאת: סוריקטה

הי אביב, אסלח לך וגם אבקש סליחה בחזרה היות שאנחנו לפני חופש וגם פסח בפתח (יותר חזק מיום כיפור). לא בהכרח מגיע לי. אבהיר - כאשר רשמתי 'יקרה' או שרטטתי לבבות, התכוונתי לזה. לא היה פה בלוף או משהו. כאשר הרשיתי לעצמי לזעום - וזה קורה אחת ל 15-20 שנה בערך. ראיתם. אני לא משקרת. יכולה להניח שבתוך ההמולה של יום חמישי לא מעט חברים/ות מכאן הרגישו נבלעים. לכי תקראי המוני מילים ועוד תתעמקי בהן. אבל משהו שקשור לאינטראקציה פה בפועל השבית, הגם שנאמר ‘יש מקום לכולם’. פה ובמקומות מקבילים. אני שורדת MSbP, הגם שהיה ניצול מיני ארוך שנים בחיים שלי, זונה ואונס וכל המילים האלה ועד כמעט גיל ארבעים. הגם שהותקפתי ברמה מסכנת חיים ולא פעם. אני גם באה מעולם של הומלסיות של שנים. גם דור שני לשואה. אף על פי כן ולמרות הכל, אני נוטה לבחור בקבוצה עם כותרת כללית ולא מוגדרת ספציפית. חודשים ארוכים, ובעיקר מרגע אותו ניסוי וירטואלי, הרגשתי שכל הפורומים זה רק אביב. בין אם נוכחות אקטיבית ובין אם פסיבית. אודי נתן אישורים לכל זה, ואני רק התבלבלתי עוד יותר. כרגע אלו הימים בשנה שהגוף שלי מגיב פיזית כאילו הורעלתי בחמרים, כמו שבאמת היה פעם לפני כמעט חמישים שנה. שלום בינתיים, סוריקטה

14/04/2019 | 09:48 | מאת: אביב 22

פשוט עצוב , חבל שככה את מרגישה שאני מיתממת או עושה אידיליזציה ... עצוב כי אותו ניסוי היה בדיוק מהמקום הזה ..לנסות להפחית אותי - אני לא אתנצל על קיומי ...אבל את האמת נראה לי שדווקא דמותך כאן יותר מרכזית בולטת ונמצאת גם כשאת איננה ...הכי עצוב שאת לא רואה את זה .. וסוריקטה עדין יש לך כאן מלא מקום ....ועל התחושה הזו שזה מרגיש כמו אז , הכי מבינה ..גם אני יושבת משותקת ומרגישה שם ...אבל אני יודעת שזה לא בגללך זה פשוט כי ככה זה ...

14/04/2019 | 15:38 | מאת: אביב 22

כותבת לך למרות שכתבת שנחנק ממני(אז קצת לא בטוחה אם זה נכון לך ומצד שני רוצה שתדעי שאת עדין חשובה לי ) ...אני קוראת אותך שוב ושוב ושוב...וחושבת רק על כמה כאב שאת מחזיקה כמה קושי , לא יודעת אולי שוב אואשם בהיתממות אבל בכנות אין בי כעס עלייך כך שאין על מה לבקש סליחה ..ואת יודעת אולי זה הכי אירוני , נראה לי שאני כל כך מבינה אותך עד הנימים הקטנים של תחושות הגוף שהנה עוד רגע אני חוטפת ....(אז כן פחד וחשש יש) את יודעת וגם אם היו בי התנגדויות מסוימות לדברייך , זה לא אומר שאני מתנגדת לך אולי מכאן תחושת הפיצול. אני מאוד אוהבת ומעריכה את דברייך אני חושבת שאת אישה חכמה שעשתה תהליך מדהים ויש לה הרבה מה להעביר לאחר. ויש דברים שאני חושבת אחרת ממך ומתנגדת להם .... את האמת ואני מבינה שאת לא מאמינה לי , אני דואגת לך קראתי אותך גם במה שכתבת למיכל ...אני קוראת כל מילה ..וזוכרת ....זוכרת גם רגעים אחרים . בבקשה אל תישארי לבד עם האבדן הזה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית