סוריקטה, אם את קוראת לפעמים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
סוריקטה אהובה, אם את קוראת לפעמים ואני מקווה שכן, דעי שאני מאוד מאוד ועוד דואגת לך. את חסרה כאן מאוד, הקול שלך, התובנות, הסיפורים, הכאבים שאת מביאה שאפשר להתבונן דרכם ודרך ההתמודדות שלך, טוב הלב שלך כלפי הסביבה, הזקן, החתולים, הבית שלך, העבודה שלך עם התינוקות. חסרות לי המילים החמות שלך, כשהיית אומרת לי מאמי או יפתי יכולתי להרגיש שאת כנה כל כך. סוריקטה, אם את קוראת, בואי, ספרי לנו למה הלכת. שלך בגעגוע שירה
מצטרפת לקריאה של שירה👉 😥 😻😻 מתגעגעת המונים
שולחת דרישת שלום ואהבה
הי שירה, בהמשך למה שרשמת למעלה - אני כל כך שמחה לשמוע שאתם ממשיכים לקיים שיחות בסקייפ. בזמנו, כשהמטפל שלי נסע לכמה חודשים, הוא הציע לי את האפשרות הזאת - אך לא יכולתי להשתמש בה. בכל אופן, נראה שבן זוגך מקנא, אולי אף צר עין. חושבני שצריך לזכור שלמטפל יש תפקיד מאד מוגדר בחיים שלך. הוא שונה מתפקיד של בן זוג, למשל. יש לו כלים שלבן הזוג אין (ולכן, אני מניחה הקנאה). התפקיד של המטפל מסייע לך להישאר רעייה, אמא, אישה עובדת ועוד. והוא מקום פרטי שלך. וכן, את תלויה בו. ואין לך תלות בלעדית בבן הזוג שלך, למשל. כמו גם במטפל. מותר להשתמש בכמה אנשים למטרות שונות. הייתאפשר? ובהמשך לכאן - 1. בחודשים שלא כתבתי כאן חוויתי כמה אובדנים. אחד מהם אפילו לפני יומיים ממש. ברגעים כאלה את מי מעניין לכתוב או לעיין כאן בכלל. 2. יש לי בעיה טכנית להיכנס לכתובת הפורום. הבעיה לא נפתרה. 3. שכחתי... 4. את צודקת באשר לאהבת האמת שלי. אני מרגישה שב’קבוצה’ כאן האמת שלי הפסידה. זה היה עבורי משחק סכום אפס. הקול שלי התאדה כמו פצצת אטום הופלה עליו. או נבלע טוטאלית. יש גם קשר לעובדה שקיים פורום נוסף אחד לפחות של דוקטורס ששובר את כל הכללים כאן והוא פרוץ, הגעתי אליו ממש בטעות, כותבות בו רק משתתפות מסוימות מכאן, ובין השאר קיבלתי בו את האיחול שממשיך להדהד - הלוואי שאודי לא יגיב אליי. בכפיפה אחת - איסור לספר בדבר קיומו או תכנים מתוכו (ואני מדברת נקודתית על תכנים שקשורים במאה אחוז לפורום פסיכולוגיה קלינית), שזה, בעיניי, איום ופיצול שאיני מוכנה לתת לו יד. אני גם לא מריונטה של אף אחד פה. ואודי, לדעתי, אתה חייב להיות עד לזה. מן הסתם, זה עבר בטיפול שלי. נראה שאני מנסה לתקן משהו שאין לו סיכוי. אין שום סיכוי לאזן ואפילו במעט לכיוון שלי. גם, למשל, שיהיה יותר שיתוף ופחות הקאות. הייתי ‘פה’ סוג של מנהיג, ועל הנושאים דלעיל התפטרתי. נגמרו לי המילים. אני במציאות. האלגוריתם ‘סוריקטה’ הוסר מ'הקבוצה'.
ראשית, אני כל כך שמחה לשמוע אותך סוף סוף !!!!!! שנית, את יודעת מה ?? גם לי קרה משהו פה בפורום ולא יכולתי ..ועדיין לא מבינה עד הסוף מה קורה לי עם הפורום הזה.. אבל ברור לי שמשהו כן נוגע גם לגבי הפורום השני עליו את מדברת.. מתישהו..היתה תקופה קצרה שגם אני כתבתי /השתתפתי בו.. עד שהרגשתי שזה יוצר אצלי סוג של פיצול ולא רציתי לאפשר את הפיצול הזה אצלי.. קראתי שם גם הודעה ששמי שורבב שם באופן פוגעני (אני נפגעתי) על ידי משתתפת מסויימת... משהו התחיל להרגיש לי פחות בטוח גם פה בגלל אותה/אותן משתתפת/ות ... ושוב סוריקטה אהובה.. שמחה לשמוע אותך סוף סוף.. דאגתי לך.. וגם את שירה יקרה !! שמחה שסוף סוף השמעת את קולך.. במבי.
סוריקטה את יודעת זה עצוב....זה מה שאת רואה בעצמך כאן... מנהיג ...אני ראיתי בך חברה כזאת שאני עזרתי לה לו מעט ונעזרתי בה ...עצוב ממש !!!! את האמת לזה ממש לא ציפיתי . אבל העיקר שאת בסדר ...כי באמת דאגתי
גם כאן כותבת לך ...לא מבינה ממה נפגעת ...אבל בשביל זה יש פה או במקרה של כאן ידיים לכתוב ... עצוב ,עכשיו אני מבינה עד כמה הכל כאן שקר אחד גדול....ואני האמנתי בקשרים כאן גם עם וירטואליים. על הכל אפשר להתגבר עם מדברים ....
ממש בעייתי לי טכנית להיכנס לכאן. אני עדיין בתגובות קשות לאובדן שהיה לי השבוע. מנהיג זה תפקיד בקבוצה. אני רואה אותך, אביב, בהכי תפקיד מנהיג כאן. הציטוט שאני מדברת עליו: "הכי בעולם מקווה שאודי יהיה מספיק חכם ולא יגיב לזה" למשהו שהובן שונה ממה שבכלל הייתי חושבת עליו. אני לא בטוחה שנכון שתמיד צריך לדבר על זה. נכון. אני כועסת. אשאיר לאודי, באם יבחר, לעשות סדר (פסח). "היו שלום ותודה על הדגים" סוריקטה
תודה, במבי. אני מאמינה לך. סוריקטה
תודה. באמת. סוריקטה
באמת סוריקטה אני לא יודעת מה את רוצה אל מה את מדברת ומאיזה קטע שיח המשפט נלקח !!!!! אני מבינה שנעלבת ממשהו שכתבתי לך אז תדברי .....ברור קחי את אלופה באינטרנט ותביאי לכאן את כל השרשור הזה אבל באמת לא חצאי מילים . ואת יודעת את לא כאן כי זה רצונך לא קשור אלי או לאחרים ...תקופות ארוכות אני לא נכנסתי ולא כתבת מילה .....אז באמת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
