לא יודעת מה שאני מצפה...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/04/2019 | 08:29 | מאת: ינשוף

הייתי רוצה שתקחו לי את הכאב ואת הסיוטים שתמחקו כל הכאב מזכרוני שתחבקו ותרגיעו ותגידו שהכל בסדר שתתנו לי יד שלא אהיה לבד שתקשיבו ותאמינו שכל הזמן תהיו שם שלא תנטשו. שתתנו לי תקווה ואמונה שאוכל להתמודד שתקחו לי את הפחדים וחרדות שתשמרו אני לא יכולה לשאת יותר

04/04/2019 | 20:30 | מאת: טלאור

שולחת חיבוק ענקי!! הלוואי שהייתי יכולה להקל מעלייך. לתת תחושה שאני לצדך. מבינה. מרגישה. כמה זה כואב עמוק כל כך. כמה עומק יש בלב הפצוע.., בודד, מרגיש לצד העולם והחיים האחרים. מציף, מטלטל. הכי בא "להיפטר" מזה לעולמים. חושבת עכשיו עלייך ואחשוב עוד. מקווה שזה ירגיש פחות עצוב וכואב!

05/04/2019 | 07:38 | מאת: אביב 22

אתך / אתכם כתבת כל כך יפה ונוגע תמיד בלב ......חיבוק ענק לכולך

הי ינשוף, אני מדמה את התחושה הזו שאת מבטאת (ולדעתי כתבתי זאת בעבר) לחוויה של להיכנס מתחת לאלונקה, כדי להקל על מי שנושא אותה ולחלוק אתו את הכאב. אודי

07/04/2019 | 06:25 | מאת: ינשוף

אבל אודי אני לא מתחבאה מתחת לאלונקה אני משתפת את הכאב אבל אולי אני טועה ...

07/04/2019 | 12:45 | מאת: אביב 22

אהובה הכוונה של אודי לדעתי הייתה שמישהו ניכנס מתחת לאלונקה כדי לעזור לאלה שסוחבים את הפצוע שמאוד קשה להם .. נראה לי שאודי ניסה לשקף לך שההרגשה שלך מובנת ושבאמת זה קשה לסחוב לבד ... וכמו שאני מכירה את השרשורים כאן ...כשאודי יבוא לענות הוא כנראה לא ישים לבקשה שלך ... הייתי נותנת לה מקום למעלה ....כדי לא ליצור כדור שלג ....

בדיוק...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית