אודי אהוב וכולכם.. ושוב 70 תווים שמשגעים את השכל ומטריפים את הלב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/02/2019 | 10:40 | מאת: .במבי פצוע..

אודי אהוב וכולכם , אני קוראת אתכם קבוע... אודי... כשקראתי את תגובתך לאביב (כבר לא זוכרת מתי זה היה) התגובה ההיא ש..נחכה..נאפשר לאט..לא נפגע..(לא זוכרת לצטט.) וגם למיכל עכשיו... "נאפשר מקום גם לחדשים"..(גם לא מצטטת באופן מדויק) .. לא יודעת לנסח מה קרה לי.. כן הרגשתי ומרגישה שזה נגע בי במקום עמוק.. משונה.. משהו.. הרגשה כזו... לא יודעת לנסח במילים אבל זה משהו שגורם לדמעות לצאת מהעיניים.. כמו גור חתולים עזוב/נטוש שלא צריך לפחד.. שמניחים את קערית החלב בצד .. יושבים בצד..בשקט.. לא דוחקים בגור החתולים.. משהו בו נרגע והוא יכול להציץ.. משונה אודי... אין לי הסבר ..לא ל "למה אני קוראת שקטה" וגם לא ל "למה היה לי כרגע צורך לכתוב".. העולם משונה אודי... אולי לא העולם ..?? אולי זו אני שמשונה ..??? אולי זה משהו בדינמיקה שבמרחב הווירטואלי... ??? עולם מורכב... לפעמים לא ברור.. כרגע אני מרימה עיניים ורואה את השמיים חיוורים ולא מפסיקים לבכות..אף לא לרגע אחד.. אולי הטבע שמח על כך שהשמיים בוכים..?? יכולים להרוות צימאונם ..?? גם האבק נשטף בדמעות של אבא שמיים שמוריד מים ..??? עצוב לי אודי..עצוב... והקטע הוא שאני אפילו לא יודעת על מה ולמה... :(( במבי.

לקריאה נוספת והעמקה
27/02/2019 | 18:23 | מאת: אביב 22

כייף שאת מצליחה להשמיע את קולך ... וההרגשה מול המילים של אודי .....כל כך מדויק ... רק רוצה להגיד לך שנגעת בי היום ...ואם תסכימי אשב כאן בשקט אתך ....

27/02/2019 | 21:39 | מאת: מכל

במבי יקרה. חשבתי וחושבת עלייך. גם את כבר המון זמן פה...ואיך זה שנשארנו. עכשיו גם לי עצוב. ומעונן. חבל....את חסרה פה..הכתיבה שלך. תודה שכתבת...ושהגחת למרות הפחד והקושי להופיע פה. "איילה שותה מים" צמאה למים כרגע...נזכרתי😉🤗

28/02/2019 | 17:28 | מאת: .במבי פצוע..

אביב,מיכל וכולכן..אהובות... אני פעילה בפורום קרוב ל 10 שנים ( בנובמבר יהיו 10) תהפוכות לא מעטות הפורום עבר ואודי ..שאפו עליך!!!! נשאר יציב ואיתן מנווט בידיים בטוחות את הפורום ונותן תחושת בטחון תוך קבלה ללא שיפוטיות ומתן חופש ומרחב פנימי להיות כפי שמתאים ... תודה ענקית לך אודי אהוב על כך !!! עברנו הרבה... וודאי שאני זוכרת את "איילה שותה מים" כן.. מים רבים זרמו וזורמים בירדן... הגורמים לצביטה בלב.. צביטה של געגועים למה שהיה ועכשיו שונה.. והלב והראש פתוחים גם לקבל שינויים שמתרחשים.. ידיים פתוחות לקבל חדש וטוב... ואת מיכל ..צמאה...וגם אני.. ואת אביבוש הזמנת לשבת על ידי כאן בשקט.. אני רוצה להזמין אותך אביב,ואותך מיכלי וחתולית,וינשוף, וגולם , ואותך טל אור שמאוד התחברתי ואהבתי את מילותייך בהודעה שפתחת וגם בתגובתך.. וכמובן ,אותך אודי אהוב!!!! נשב ..נקשיב למי המעיין,הנהר, הים המים שזורמים.. נשב ,נקשיב ..ומי שרוצה גם יטעם,ישתה... נשב ונתחבר לעצמנו,ניתן מקום ומרחב לכל אחת/אחד כפי שמתאים ..מתי שמתאים.. כל אחד בקצב שלו... וכפי שאודי אומר... לא נפגע באחר וגם לא בעצמנו.... שלכם , במבי.

הי במבי, חשבתי על המילה 'משונה' שכתבת. עולם משונה. וחשבתי על העצב. אולי זה עולם משתנה, ולכן העצב? אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית