אודי וכלם....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי יקר, אני במקום אחר היום...מקום יותר טוב, שליו ורגוע יותר. יותר מקבלת את מצבי הקיצון..אך זה מערער. יכולה לומר שתמיד אני מחייכת, הכל נראה בסדר ומתפקדת מצויין בכל מצב. היום סוף סוף הפנים מתחיל להיות יותר רגוע, יותר טוב ומשתווה לחוץ..אז..אני בסדר למרות הנפילות, מקבלת יותר ומאמינה שיעבור וזה עוזר. אז תודה על המקום הזה שמאפשר לחזןר שקצת מאבדת אחיזה. שלך ושלכן ב❤ מיכל. נ.ב. בעקבות הילה..חושבת מדוע החלטתי שהדובי ישאר שם בקליניקה על הספה בין הכריות...אולי רוצה שאחרים גם יחבקו אותו..שיקבל קצת חום. הילדים שלי רצו להפתר ממנו ולא ממש אהבו אותו...באסה.
הי מיכל, הדובי מייצג בדיוק את התווך הזה שבין פנים וחוץ (שאת מתארת שמשתווים יותר). ויניקוט קרא לזה בחכמה רבה 'אובייקט מעבר'. אודי
שמחה מאוד שאת במקום הרבה יותר טוב שמחה שנכנסת... ותמיד אשמח לראות אותך כאן שיהיה שבוע טוב.. חטולית