בוקר אור שבוע טוב

קשה, קשה לפתוח... קשה לקום בימי חול לעבודה בארבע בבוקר. לפחות מהשבוע הבא, מה שהיום ארבע יהיה שלוש, אז יהיה כבר אור כשאני יוצאת... הי כולם, האירוע ההוא של הפריצה והאובדן עדיין מושך אותי למקומות משובשים... חלומות משונים, שאפרט בטיפול. מנסה לקחת אוויר ולהתחיל את השבוע. כמעט ומרשה רק למטפל לגעת בי, שם הסיכוי לדייק (הייתי רוצה להאמין) יחסית גבוה. ואודי, גם אתה די קלטת אותי - זה מרגש. שלכם, סוריקטה

באמת שמאוד קשה לקום כל כך מוקדם כל בוקר..עדיין חשוך... והפריצה ההיא...מאוד קשה לאבד.... מנסיון אישי..... אם את לבד...משאיר פחדים... מאוד מבינה אותך..... מאחלת לך שתתגברי במהרה ותמשיכי הלאה... מצב לא פשוט בכלל... חוויתי בהריון השני שלי ...בחודש התשיעי..היינו אצל אמי כי היה לי ילד קטן בן שנה ושמונה חודשים...ובעיתי גם לרוץ לבית החולים עם עוד ילד בידיים...אז היתה ברירה להיות אצלה...נהגנו לבקר כמעט כל יום בבית כדי לוודא שהכל תקין... ולא היה... מה לא לקחו..מתרופות..קיסמי אוזנים..מצעים..כולל חדשים שקניתי לבן הבכור מתנה מהתינוק...שלא יקנה שלקחו לו את המיטה...טמפונים..ועוד כל מה שהיה נייד... היתה טראומה...היה פחד אבל לא הייתי לבד... מאחלת לך מכל הלב ❤...שתתגברי מהר...רק למענך אוהבת חטולית

סוריקיטה יקרה מבינה שממש לא פשוט לך טוב שיש את המטפל שמבין ומקל-זה לא מובן מאליו! איתך, ינשופים