כתיבה מרומזת.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/10/2018 | 16:47 | מאת: אביב 22

מעבר לפחד שיזהו אותי קשה עד מאוד להביט בלבן של העיניים ולהגיד .. אני מוסיפה עוד איש מקצוע בנושא הפרעת האכילה.. וכדי לטפל בזה אני מוכנה לנסות שהחלק הזה שקברתי לפני שנים בערמות של אוכל יגיע.. החלק הזה שלקח אותי למקומות אפלים ושיחזר קשרים לא בריאים אודי החלק הזה שיש בכל אחת עם did. החלק שאף אחת לא רוצה להודות שהוא חלק ממנה חלק ממי שהיא . החלק של הציידת ... או ה.. אודי כל כך קשה לי ...רק מהמחשבה .. והמטפלת רוצה שהיא תבוא לחדר ,פוחדת שהיא תזלוג החוצה ....ויודעת שאין ברירה.. לא נעים אודי להסתכל במראה ולראות את כתמי העבר שגרמתי לעצמי ....כואב מידי . ותודה על היותך

10/10/2018 | 12:02 | מאת: ינשוף

אביב יקרה ההרס והנזק אכן עצומים יחד עם זה הרצון לרפוי לא מספיק מה שעשו לנו אבל זה שגרמנו נזק לעצמינו כואבת מאוד.. אני מכירה את הפחד הזה לתת לחלק הזה מקום.. אבל אי אפשר כבר ללכת אחורה .. איתך ,יד ביד ניתן כוח אחת לשניה אוהבת מאוד, ינשופים

10/10/2018 | 12:39 | מאת: חטוליתוש

נכון קשה להביט ללבן בעינים אבל בלי.... לא מתפתרים מכל מה שמסתתר מאחורי ואת אמיצה שלי לוקחת את עצמך בדיוק למקומות הכי קשים כדי לפתור אותם והפרעות אכילה יש גם לי מאז הפעם הראשונה שהתחלתי להבין מה עשו לי מגיל 4.. כן אהובה מאוד קשה אבל בחתי נמנע כדי להבריא אני מאמינה בך ..ומאמינה שתצלחי גם את זה בהמון כבוד אוהבת חטולית

10/10/2018 | 17:57 | מאת: אביב 22

אוהבת אתכן ומודה לאל שאתן בחיי .. תודה על תמיכה ועידוד זה כל כך קשה ורק פסעתי פסיעה קטנה אחת .. מקווה שהפעם אני לא אשבר יודעת שאפשר ...😊

הי אביב, קשה, אבל אפשרי. ובסופו של דבר גם זה צד לגיטימי במי שאנחנו. בסופו של דבר. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית