תהליך ......

ביום שני כתבתי ארוכות וזה נמחק ואז בחרתי לא לכתוב שוב ... לא רציתי שיאבד ברגע הסגירה . חטולית זה בדיוק תשובה למה שכתבת לי למטה .. אני כל כך גאה בעצמי ,כל כך שמחה שהצלחתי לעשות את הצעד הזה של קיר הפחד ,סבבתי סביבו קרוב לארבע שנים. זה כואב וזה בה בגלים ....אבל ברגע החיבור הזה .....האשמה העצמית קצת פוחתת ... . אני מנסה לחבק את עצמי להזכיר לעצמי שאני גיבורה והייתי גם אז,עדין כמנטרה ולא באמת במקום שמרגיש ככה.....אבל זה יגיע מודה שלא יכולה להיות במקום שבאמת נפגעתי ואני לא ממציאה זמן רב זה קשה מידי .....אבל אני שם .....וזוכרת שזאת אני שנפגעתי ואני זאת הנערה העצובה שניבטת אלי ....אנחנו יחד כבר לא רוצה לגרש אותה ,חושבת שבן השאר דווקא השידרוג כאן והמלחמה שלי שבלעדייה אני לא באה .....הביא אותי למקום שהעיז להגיד בקול רם ..... שקשה לי עם ההבנה שהייתי זונה וזה כל כך כואב ........וגם עובדת על עצמי ,שלא מגיעה לי סקילה ואני לא בזוייה שדינה מוות .....כי אם מגיע לי חיבוק והכלה וכתף להניח עלייה ראש ולבכות ....כמו שלא הייתי סוקלת אף אישה ששם ...ומודה לאל שלא הגעתי רחוק יותר ושהצלחתי לעצור ולא להידרדר.מעבר לפגיעה הזו ..... איזה דרך ארוכה מחכה לי .....אבל שמחה בצעדים האלה שאני במקום שלא מגרש יותר אף חלק ואף אחד מהם לא מפחיד אותי יותר ואני מבינה שכולם אבל כולם כואבים כועסים קשים רכים ילדותיים וכל השאר כולם חשובים ...... אוהבת אותכם ,ואודי אתה כל כך חלק מהתהליך הזה ......תודה 💜 חיבוק מהלב.......

פתאום אני מבינה וסליחה שמציפה... זה שמישהו קרא לי ככה,זה שהוא ניצל את כוחו ואת גופי ונשמתי לא הופך אותי לכזו זה הופך אותי לקרבן ולא יותר ....... וזה ממש לא משנה איפה ומה עברתי או עשיתי ... אני הייתי קרבן בידי אנשים חולים ........ מקווה לזכור את זה כשאהיה ברגעים שבהם האשמה והבושה יהיו חזקים מכל היגיון .....😊

יפה שלי את מרגשת אותי מאוד גאה בך ובהצלחה שלך לראות דברים כהוויתם תמיד היית גיבורה תמיד היית אמיצה לוחמת.... שום דבר מכל אלה אינם מובן מאיליו את מבינה את זה נכון ? ותגידי מה שתגידי..... אני כאן איתך ובשבילך מחבקת בעדינות יש לך/כם כל המקום שבעולם ומגיע לך כל הטוב שיש בעולם לא פחות מזה בהמון אהבה 🐱

הי אביב, פטנט 'נוגד' מחיקה - לפני השליחה (קונקרטית ומטאפורית) ניתן לבצע מעת לעת 'העתק' על הקטע, ואם נגוז במרחבי הביטים - 'הדבק'. אלא אם את פוחדת שיישמר. שזה גם זה בסדר. כמו בנפש. לעתים יש בכך ייתרון. התכנים מגיעים אחר-כך. ובדרך כלל צף, אמנם בצורה אחרת, יש מצב שבאופן מעובד יותר. מווסת יותר. מעודן. שלם. הצלחנו לא להדרדר למקום של הומלסיות מסוממות מרוטות פצועות עזובות, הגם שהיינו פרוצות. ובכוונה השתמשתי במילה 'פרוצות' ולא 'זונות', שניתן לתת לה משמעויות רחבות. ואת יודעת למה? כי נראה לי שכן היה חלק ששמר עלינו. קצת אולי כמו הסיפור עם אח של חתוליטוש. כל אחת בהקשר שלה. לדעתי, כמו שכתבתי גם לחתוליטוש, חשוב לשמור על הזכרון. האיך - כן, עניין בפני עצמו. שלך, סוריקטה

אביב יקרה באמת תהליך ואת עשית ועדיין חלק מתהליך זה לקבל את כוולך את השראה בשבילי חיבוק בחזרה ינשופים

תודה אהובה את מדהימה בעצמך מרגשת שאת זוכרת את התהליך האמיץ שעשית וכן לעבור את קיר הפחד זה עוד חלק מרפא לעצמינו

מיוחדת שאת מרגשת בכנות בראיית הדברים לעומק היינו היום אנחנו לא שם וכן מישהו שומר עלינו בעולם הזה אוהבת אותך מאוד ,קראתי על העצב שחוזר ...... ברוך בואך לעולם ......חיבוק ענק

בלי השוואות , בלי השראות את בקצב שלכם כולכם יחד רק תזכרי יקרה שאפשר !!!!!!!!!! שריפוי אפשרי תסמכי על המטפלת ועלייך .....ותשימי לב למי ממך את נותנת את הכוח ... אתך תמיד בלב....