................. טריגר.....סליחה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/08/2018 | 14:52 | מאת: אביב 22

היום פעם ראשונה בטיפול יצאו המילים מחוברות ממני של מי אני אני מרגישה רע כל כך אני מרגישה שיש לי אות קין על המצח וכולם יודעים מה עשיתי מרגישה רע כל כך אני מרגישה שיש לי אות קין על המצח וכולם יודעים מרגישה מלוכלכת מרגישה סוג ב ראוייה לסקילה זה כל כך עצוב

לקריאה נוספת והעמקה
13/08/2018 | 19:50 | מאת: סוריקטה

הי אביב, את יודעת, בדיוק חשבתי היום שיש בי חלק שרואה אותי כראויה ל (בחרי משהו מהגרועים ביותר). ואם אנחנו מדברות על הרגשת השקופה, אז אולי דווקא את זה *לא* רואים. ואנחנו פוחדים שידעו. ולא יודעים. המטפלים מכירים את החלקים האלה. התוקפניים. הקורבניים. אולי יש תקופות בהן אנחנו תוקפים בעיקר את עצמנו. החלקים שאנחנו ממש לא רוצים שיהיו חלק מאיתנו. אבל את יודעת, עכשיו כשאנחנו יכולים להביא את עצמנו לפורום כאן עם שורות ופסקאות, זה משמח. עם כל ההודעה בעלת התוכן האיום. משמח, כי אפשר להתבטא. אולי. באופן נוח יותר. אני שמחה שחזרת כולך. סוריקטה

13/08/2018 | 21:37 | מאת: אביב 22

תודה על מילים .. קצת נראה לי שהלכתי לאיבוד בהן ... בכל מקרה לא מדובר בתוקפנים ולא קרבניים במידה מסויימת זה נס מה שקורה לי קשה ,בטרוף אבל נס אני לא אומרת נפגעתי מההגיון אני באמת מרגישה ,מחוברת לחלק הכואב זה שנפגע ...מתחברת לזיכרונות שלי כנערה בת 6-12 וזה מרגיש נורא זה מרגיש כל כך נורא והאמת שגם בתקופה האחרונה אני כבר לא מגרשת את התוקפנים אני מאוד מעריכה אותם מבינה למה הם נמצאים רק מנסה ללמד אותם אסטרטגיות אחרות אבל מקשיבה להם הם בהחלט באים להגן עלי מהצפות יתר שעלולות להיגמר רע ותודה על היותך

13/08/2018 | 22:01 | מאת: אביב 22

עכשיו יותר ברור לי פשוט הורדתי מהכתיבה חלק ענק שניכתב שחשבתי שמקומו לא כאן ואז זה קצת מבולבל אבל מה שבטוח דוקטורס סידרו היום במיוחד בשבילי

13/08/2018 | 22:04 | מאת: ינשוף

אביב יקרה להשתייך למה שעשו לנו אליינו לא יודעת איך אפשר את אמיצה איתך, ינשופים

הי אביב, זה עצוב ונורא להרגיש כך. אודי

14/08/2018 | 06:00 | מאת: סוריקטה

הי אביב, בוקר אור (עכשיו שלישי בוקר אצלי). גם אני לא בדיוק הייתי הכי מובנת לעצמי, אז בסדר שלא הבנת. קישורים פנימיים נבנים, נעלמים. לטוב ולרע. יש מילה שהשתמשת בה בעבר, ובכוונה לא הזכרתי אותה במפורש. אבל זה איכשהו מתחבר לי להודעה הנוספת שכתבת. נראה לי שעכשיו הבנתי על איזה מצב סופני את מדברת. מצב שלא מתקשר ואין אנו יודעים מאום האם ומה מתחולל בנפשו, עד כדי רצונות בסיסיים. כאילו בובה. אולי כמו שחלק מאיתנו היו בסוג של תפקיד כזה. בלי נפש, שהזולת עושה בה כראות גופו. מקום נורא מאד. שלך, סוריקטה

14/08/2018 | 12:14 | מאת: חטוליתוש

מצטערת נורא על כל הרגשות הקשים שעולים בך...לך..בגלל שדיברת נסי לראות את הצד החיובי של פתיחת הכאב הרי כל הטיפול נועד לשחרר וסוף סוף הצלחת לשחרר לא היה קל לא היה פשוט את לעולם לא תהי סוג ב ובטח שלא ראויה לסקילה מבינה את הכאב שלך גמני הרגשתי כך בעבר עם הזמן תלמדי לתת מקום מכובד לעצמך /לכם והכל יהיה יותר קל את מדהימה אותי כל פעם מחדש עם התעצומות שיש בך בהמון אהבה 🐱🐹

15/08/2018 | 17:32 | מאת: אביב 22

כן ,אהובה בובה אכן מילה אולי מדוייקת יותר אבל יש בה קונוטציה של חפץ ......קשה קשה קשה וככל כך מתחבר למקום ההוא הכואב.....תודה שאת ....

15/08/2018 | 17:32 | מאת: אביב 22

תהליך ינשופי תהליך לאט לאט בצעדים קטנים קטנים ... .

15/08/2018 | 17:34 | מאת: אביב 22

אני בהחלט רואה בזה נס ......תהליך של הרבה מאוד מאוד שנים עם ליווי ואמונה של אנשים מדהימים בדרך .....בהחלט לא לבד ......תודה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית