חגיגת המאה - לאביב, כולם מוזמנים...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/05/2001 | 02:23 | מאת: טלי וינברגר

אביב יקרה, היום - זה היום. מאה ימים של עליות ומורדות, קשיים ושמחות, בכי וצחוק... אבל האור בקצה המנהרה, בוהק וזוהר. הכוכבים הלילה מנצנצים במיוחד בשבילך, והשמש שתעלה מן המזרח בעוד שעות ספורות תביא אלייך עוד מאות ימים טובים... למרות ואף על פי הקשיים. היום את פה, עם מאת הימים הראשונים ללא הקאות. "נקיה". ואת איתנו. אז אני שלחת לך צרור בלונים וירטואליים צבעוניים, וזר ענק של ברכות ואיחולים אופטימיים להמשך. שלך, טלי פרידמן

30/05/2001 | 04:29 | מאת: Angel

בוקר טוב קודם כל. לכבוד לי להיות הראשונה שמגיבה להודעה. הכרנו כשהיית נקייה 8 ימים כבר מאז אמרת לי "יצאתי מזה". כ"כ רצית,היית כ"כ בטוחה ו...צדקת! אז מזל טוב ו...בקרוב אצלי:))))))))))) יאללה עוד 100.

30/05/2001 | 08:04 | מאת: אביב

אנג'ל יקרה, אמרתי וקיימתי "יצאתי מזה" !! וגם את תצאי מזה, את יכולה, זה קשה, אבל אפשרי. אני יכולה ורוצה לשמש לך דוגמא לכך שזה לא נשגב מיכולתינו, שאם נרצה - נוכל ונצליח. את תחגגי את המאה וגם אחרי זה, זה יהיה לא קל, זה ידרוש ממך הרבה, אבל זה שווה. שלך, אביב.

30/05/2001 | 05:20 | מאת: דניאל

לו..לו..לו..כמו שהשכנה שלי צועקת כשייש שימחה,ואכן יקירה שלנו יום שמח זה הוא לנו. לא צריך מתנה וגם לא פרח כי היום יום זה פרי עמלך הוא. וכעת כשהשמש בפתח וגל חמסין עומד לבוא עלינו תרשי לי ידידה לאחוז ביד ימינך ולקחת אותך עמי לשפת-הים,סתם בשביל שימותו הקנאים. ואני זה שבוחר עבורך את בגד-הים.......מאמין בזה. שלך גם עם התנתקתי מעט.... אוהב. דניאל

30/05/2001 | 08:06 | מאת: אביב

דניאל יקירי, שבת אלי, ואני שמחה כל כך. התגעגעתי בטירוף. התנתקת קצת וזה בסדר, כולנו צריכים להיות לבד לפעמים ולהתאפס. שפת הים בא לך ? מתאים לי, תקבע את היום ואת השעה.. לבגד ים אני אדאג, יש לי ביקיני שחבל לך על הזמן :-)))) אוהבת, אביב.

30/05/2001 | 05:40 | מאת: אביב

טלו'ש מדהימה שלי, הגזמת !!! את לא נורמלית כבר אמרו לך את זה פעם ? :-))) האמת היא שחלמתי בלילה, שבבוקר אני אקום ותהיה לי כאן הודעה, ואת תצעקי ותזהירי אותי " פצצה!! אביב !! אל תפתחי !! ", אבל את לא הזהרת אותי, את הפלת את הפצצה... :-))) בכל מקרה קצת קשה לי לכתוב עכשיו, אני מתרגשת, והידיים רועדות לי קצת מהתרגשות מההודעה שלך . אני אחזור אחר כך, כשאני אסיים לבכות וארגע קצת מההצפה של הרגשות המדהימים שעולים אצלי בעקבות ההודעה שלך. בינתיים, ת - ו - ד - ה !! ענקית וחיבוק חזק. שלך לעד, אביב.

30/05/2001 | 08:00 | מאת: אביב

טלי יקרה שלי, נרגעתי קצת מההתרגשות, למרות שהלב עדיין צובט לטובה והרגשות עדיין סוערים. זוכרת מה הבטחתי לפני 100 ימים ? למה התחייבתי ? קיימתי, אכן הפסקתי לבלוס ולהקיא, התחלתי לעבוד קשה על עצמי, למדתי להישען, לבטוח ולהאמין, ועם הזמן למדתי גם לתת קצת בחזרה. אבל, החגיגה הזו, היא לא רק שלי, היא של כולנו. קודם כל, ובראש בראשונה, שלך, שקראת את קריאת המצוקה הראשונית שלי פה בפורום והסכמת להמשיך וללוות אותי לאורך כל הדרך הקשה. היית איתי בטוב וברע, לא ויתרת, לא התייאשת, ולפעמים גם נלחמת בשבילי ובמקומי ונשאת אותי על כפייך, עד שחזרו אלי כוחותי. ומיד אחר כך בצמוד של כל אחד מהאנשים הנפלאים פה בפורום, שתמך ועודד, ונתן כתף, ולימד אותי לתת אבל גם לקבל, שהצליח להראות לי מה היכולות שלי ומה אני שווה, ועזר לי לגלות דברים על עצמי, שלא ידעתי שקיימים שם. כשאבא היה בחיים הוא תמיד חגג שני ימי הולדת, אחד ביום היוולדו והשני ביום שבו עבר את הניתוח הראשון, שבו האמין שהוא נולד מחדש. עכשיו אני יכולה להבין את ההתעקשות על היום הולדת השני. עד כמה היה משמעותי ואפילו יותר מהראשון. מעכשיו אני מאמצת את הגישה של אבא. ביום הולדת הראשון נולדתי וקיבלתי את החיים, בשני - שהיה לפני 100 ימים בדיוק, קיבלתי את החיים במתנה בפעם השניה מידך המושטת, לקחתי את השי הנפלא הזה, וחזרתי לחיות בכוחות מחודשים, וזכיתי אכן באור הכוכבים. לפני 100 ימים הייתי חיה פיזית אבל מתה מכל שאר הבחינות. היום אני חיה גם פיזית וגם רגשית וגם בכלל. אני מתכוונת לחגוג יום הולדת שנה, ושנתיים ועוד הרבה עד סוף חיי. וזאת הבטחה ממני אלייך ולכל האנשים בפורום, ואני מבטיחה תמיד רק את מה שאני מסוגלת לעמוד בו, מי כמוך יודע, ואני לא נסוגה מאף הבטחה בדרך, וגם לא מזאת, היא תוגשם - במלואה, בעזרתך, בעזרת הפורום, ובעזרת כל מי שאני אצטרך ואוכל לגייס למאבק. שלך לתמיד, אביב.

30/05/2001 | 10:57 | מאת: שרון

הי..... מצטרפת לברכות החמות מחזקת את ידייך מחזקת את ההרגשה שמכאן אין דרך חזרה שהרבה נותר מאחור שבגאווה המחר משחרר מהעול.... מעול ההקאות, מתחושת הגועל....מהרצון לוותר....... וביום של זריחה ופריחה מסביב בקול תרועה לספירת המאה ו-....את צועדת בגאווה ובעוצמת אין קץ היום הוא חגך וכייף שאני וכולם כאן איתך אז שנצעד בבטחה להמשך ספירה ובהצלחה את ראויה לכל חיבוק ופירגון מופת לרצון עז שגבר על "אהבת" ההרס העצמי אונהת ומחבקת שרון נ.ב. אגב קבלת את המכתב?

30/05/2001 | 11:42 | מאת: אביב

שרון המדהימה., את מקסימה, אין לי מילים להוסיף, חוץ מכן... הרבה דברים נשארו מאחור ומכאן אין דרך חזרה, וטוב שאין. ואני לוקחת גם את מאגר החיזוקים והחיבוקים שלך להמשך הדרך, אם אפשר כמובן. קיבלתי את המכתב, תני לי לעכל מה פה קורה פה... ואני אשלח תגובה. פשוט זה המון... ואני צריכה לעשות סדר בדברים וזה גם מתחבר אלי בהמון מקומות, אם את מבינה את הכוונה, ואני אגיב, כשאני אתאפס קצת, בסדר ? זה לא יקח הרבה זמן, בהקדם תקבלי אימייל בתשובה, מבטיחה. שלך תמיד, אביב.

30/05/2001 | 13:24 | מאת: אביב

לטלי ולכולם, אז ככה, באמת קצת חנקתם אותי מדמעות והתרגשות היום, ולא ממש יכולתי לעבוד, אז כתבתי במקום שיר במיוחד בשבילכם - "פקחתי עיניים בבוקר כרגיל כמו תמיד עוד חושך שכבתי עוד קצת במיטה התפנקתי בדממה בעלטה שום דבר לא חריג או שונה יצאתי מהמיטה כבר ערה וחיכתה לי שם קופסא סגורה ועטופה בסרט קשורה הסתכלתי בה בתדהמה מי הניח אותה פה ליד המיטה התמהמהתי קצת בפתיחת האריזה השתהיתי קצת בחשיפת סודה ככל שעבר זמן סקרנותי גברה ואל הקופסא הושטתי יד זהירה משכתי בעדינות את הסרט הצבעוני קילפתי את נייר האריזה הפרחוני צרור בלונים התעופפו עלי מהקופסא ושלל כוכבים זרחו והאירו מתוכה השמש הזורחת גם לאיטה הפציעה וברכות וחיבוקים החלו להתפזר מתוכה לרגע נדהמתי על מה המהומה ואז פורשה והסתברה התעלומה מאה ימים חלפו עברו להם היום והכל עבר כאילו היה רק חלום את הברכות המצורפות קראתי התרגשתי הובכתי הסמקתי ודמעתי מסיבת הפתעה שאורגנה לכבודי וכולם טרחו ובאו עד פה בשבילי כל אחד עם מילותיו המדהימות איחוליו החמים ותפילותיו הטובות כולם לחמם את ליבי הקטן התכנסו במילים אוהבות ומלטפות לא חסכו ואני מבולבלת נרגשת ונפעמת יושבת ומרגישה כמה אני אוהבת לכל אחד ואחד פינה חמה בליבי שומרת את כולכם לוקחת איתי ונוצרת וזוכרת ליום הגדול שלכם מחכה בציפיה דרוכה שאוכל להחזיר לכם טובה תחת טובה" אלפי תודות לכולם, אני יודעת שזה לא אומר כלום, אבל אין לי מילים, פשוט נשארתי פעורת פה... שלכם, אביב.

30/05/2001 | 13:45 | מאת: Lala

ביום הגדול שלי, אם יגיע (או כשיגיע! ) , את תהיהי הראשונה!!!

30/05/2001 | 23:46 | מאת: טלי וינברגר

אביב יקרה, העץ הענק הזה שנפרש פה על גבי עמוד כמעט, הוא האהבה הכי גדולה... הוא חיבוק ענק בשבילך. גם ממני! טלי פרידמן

30/05/2001 | 19:47 | מאת: Jacki

רק רציתי לומר כל הכבוד!!! אני גאה בך וחושבת שמגיעה נשיקה ענקית על כל יום שעברת...... אז בהצלחה בהמשך.....! ממני. :-)

30/05/2001 | 20:19 | מאת: אביב

ג'קי מקסימה, לקחתי , 100 נשיקות, וואו, זה המון, נראה לי שבכל החיים לא קיבלתי כל כך הרבה. תודה, אביב.

30/05/2001 | 22:45 | מאת: polly

וואו!!!!!!!!!!!! קודם כל, המון מזל טוב. זו מין יומולדת, כי מהיום הראשון שהפסקת, והנחת את העבר בפינה, בשאיפה להתקדם הלאה, לחשוב על העתיד, ובעיקר לחיות את ההוה - נולדת מחדש! אז המון כל הכבוד!! אני ממש גאה בך! אנשים כמוך נותנים לי כוח להמשיך... המון בהצלחה בהמשך! שלך, polly

30/05/2001 | 23:29 | מאת: Jacki

סחטיין על התגובה אני התרשמתי............ ויש לי משהו מרגש לומר לך שהוא לא לאנינטרנט בבקשה אני צריכה לדבר דחוףףףףףףףףףףף!!! ביי.

31/05/2001 | 07:04 | מאת: אביב

פולי יקרה, אני שמחה שנתתי קצת כוח להמשיך, כל פעם שתצטרכי איזה מילת עידוד, או דחיפה קלה קדימה, אני פה, את יכולה להשתמש בי, כרצונך. אביב.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית