אביב וסוריקטה יקרות מאד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/07/2018 | 19:58 | מאת: גלי מפעם

איך שימחתן אותי! מסקרן, מה חשבת סוריקטה? איך את יודעת שלא עשיתי משהו לא שפוי, אביבוש? החיים שלי בסהכ בטוב. באמת שתקופה של צמיחה והתקדמות, ובכל זאת לפעמים משתלט זעם , ותוקף דיכאון, וכבר עייפתי לזהות איזה קודם לאיזה, רק שאתמול זה כבר הגיע למצב שהרגשתי שכל מגדל הקלפים שאני בונה בעמל נשמט.. בסוף היום היתה יד מושטת, חלקית מאד ולא כמו שהייתי רוצה (אגב מיקה, חשבתי על כך בהקשר להודעה שלך על הדלת), אבל הצלחתי לקחת אותה, היא עדיין לא הצליחה לשנות את הזעם והדיכאון , אבל אני מקווה, יודעת שזה היה הדבר הנכון לנסות ולא להתמכר לסחף ההרסני.. מנסה.. אוהבת אתכן! גלי

08/07/2018 | 19:37 | מאת: סוריקטה

הי גלי, האמנתי בך. ושאת שומרת על עצמך. גם זה קורה... שלך, סוריקטה (נו, מי יחזיק תקווה...) 19:37

08/07/2018 | 21:21 | מאת: סוריקטה

הי שוב גלי, לא חייבים להחזיק קשר רק דרך הדאגה שתחבלי בעצמך. פטנט גרוע. אנחנו מכירות את זה, לא? לילה טוב 21:21 סוריקטה

09/07/2018 | 06:10 | מאת: אביב 22

ואיך ידעתי ....כי באת להאחז כאן ....כשאנחנו עושות מעשים לא שפויים אנחנו לא באות............ ושימחת אותי מאוד שקיבלת את החלקיות ולא עדפת.......ושבכלל נאחזת עד יעבור זעם ----ולא המשכת עם הזרם......כייף שבאת ...תישארי??קצת????

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית