.....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
......לבד........ כי שום דבר כבר לא נשאר, אותה קליפה שבניתי לעצמי הבוקר כדי להגן על עצמי מפני הדיכאון, התקלפה, השליתי את עצמי כשחשבתי שזה יעבוד ליותר ממה שחשבתי..... ושמישהו יגיד לי להיות אופטימית ....... Damn with all this........
הלו הלו מה אני שומע כאן
מה אתה שומע? דברים שיושבים לי על הלב..... רק שהחלטתי להוציא אותם.....
אופטימיות זו לא קללה. למה להילחם בה? ומי אמר שלאופטימיסטים אין ימים קשים, נוראיים, שמתחשק לברוח?.........ההבדל הקטן והמאוד משמעותי הוא שאופטימי "יהנה" מביב השופכין וידע לצאת רגע לפני שמאוחר מדי כי הוא יודע שהדרך רצופת מכשולים ולא לחינם, זה הכל........... שחלילה לא תצטייר כאן תמונה מעוותת של עולם שהכל טוב בו, ללא קשיים, אין דבר כזה..... האמיני, ההנאה הגדולה היא בסופו של משבר להווכח שאכן נשיאת העיניים קדימה והידיעה כי יש מחר, ו- tomorrow is another day,הם הdrive והם בסופו של דבר עוזרים במסע הזה בחיפוש אחר השקט, הבריא.........