תקווה וכאב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/05/2018 | 16:15 | מאת: אביב 22

כואב כל כך כואב שהנשמה מיובשת והלב מרגיש מת הפגיעה מחלחלת לתוך הרקמות העדינות .העירבוב הזה עם האני הדיכאונית מביא איתו המון יאוש המון מאבקי כוח בן חיים לרצון לחידלון בן להשאר במיטה לבן לקום לעשייה ... תודה ליקום ולאנשים הטובים שסביבי שעדין רוח הלחימה נוטה לטובת התקווה ויחד עם זאת קשה קשה לנו מאוד יש צורך גדול מאוד בעזרה יש צורך בעטיפה זה לא ניתפש שאבא אבא אבא אבא ככה פשוט פגע .... זה פשוט לא נתפש 😢😢😢😢😢😢😢 אודי ...יש לך מילים או שיר או משהו להקל על הכאב הזה הלב שלי נשרףףף

לקריאה נוספת והעמקה
17/05/2018 | 17:36 | מאת: ינשוף

אביב יקרה איתך תמיד עוטפת אותך עם חיבוק אוהב אוהבת, ינשופים

18/05/2018 | 02:10 | מאת: חטוליתוש

אביבוש הכאב עצום ומה שקרה בלתי נתפס אבל יש מלא אנשים טובים מסביב שכן נמצאים שם ואני שולחת חיבוק גדול ועוטף חיבוק מנחם איתך חטולית

21/05/2018 | 17:37 | מאת: אביב 22

ימים נוראיים בלי קשר לעבר כמו האל פשוט לא מפסיק לנסות אותי ואני לא נשברת אבל נסדקת עייפתי מהכל פשוט עייפתי מהכל

הי אביב, זה באמת לא נתפס שכך. אני מקשיב עכשיו לשיר שצרפה סנופקין (של אביתר בנאי). ממליץ מאוד. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית