..............,.............................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי יקר, הסערה גדולה ואין לה מילים, רק תחושות קשות. מרגישה שאני מתפוגגת לתוך עצמי. תודה לכל מי שדרשה בשלומי וסליחה שאיני מוצאת מילים להיות איתכן בקושי ובכאב. שירה
בואי בלי הרבה מילים עם מה שיש אפילו אחת או שתיים לאט לאט יבואו יותר אתך בכל הלב
הי שירה, אני מנסה להביא את עצמי לכאן לאחרונה דווקא ברגעים שאינם קושי וכאב. לא פשוט להתחבר לזה. אולי זה זר, אולי מעורר קנאה. אבל אולי אפשר להיות כאן גם בשביל רגעי תקווה ורווחה וחמלה? מחבקת, סוריקטה
קצת נדחפת....כמו תמיד:) אבל את יודעת , זה נראה כאילו מאוד קל להתחבר לכאב לי אישית זה ההודעות שהכי קשה לי לתת להם מקום גם אם נראה שלא ? לצערי את רגעי החוזק קצת קשה יותר להביא לכאן לא בגלל שקשה לכתוב אותם כי אם בגלל שהם חושפים . את החיים היום ....וקל יותר לזהות בהם אותנו ..אבל בעיני חוץ מהקטע שיגלו אותי הם הכי קלים לכתיבה . אבל רגעי כאב מחוברים לכאב ....וואוו כמה קשה לכתוב ....ועוד יותר רגעי תקווה בתוך הכאב...אוףףףףזה הגם וגם ....
שירה.. אין לי מילים חכמות לומר לך.. רק רוצה שתדעי שאני ממש אוהבת אותך... יש בך משהו מאוד מיוחד, עדין ואצילי.... ואת רואה את העננים האפורים שבשמים שירה ? ומפעם לפעם השמים הכחולים מבליחים ואז גם שומעים את ציוץ הציפורים... וחוצמזה אם את רוצה אז תהיי פה סתם בלי להגיד אפילו מילה שלך, במבי.