זה קורה שוב ושוב ושוב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מגיעים לטיפול ואני לא מצליחה להרפות ולאפשר לחלקים מקום. ואז כאשר מגיעים הביתה( ועוד לפניכן- כאשר אני יוצאת מהדלת של הקליניקה) המצוקה גוברת בפנים. אני מתאמצת לאפשר אבל לא מצליחה. כל הזמן יש מנטרה בראש שאומרת, " את שקרנית, זה לא אמיתית, את תענישי..." . אני כל כך מתוסכלת... ומרגישה ייאווש גדול.
יקרה ...כל כך עצוב לקרוא אותך ויחד עם זאת הכי מבינה וזוכרת .. התנגדויות ודחיקה הצידה גם עכשיו קשה לי עם מה שהם מביאים ..... זה יבוא בסוף עוד קצת ועוד קצת בקצב שלך ,זה בסדר ... שולחת חיבוק לכולך ...אוהבת אותכם מאוד מאוד
אביב יקרה המילים שלך כל כך מרגיעות - כמו חיבוק לנפש... תודה רבה
קשה לשאר כאן כאשר מרגישים שהכל מתפרק... כאשר את מתפוררת ומתחלקת וכמעט לא נשאר כלום מעצמך..
ינשופית מתוקה מבינה שמאוד קשה לך מה יכול להקל על התחושות הקשות שאת מרגישה ? חיבוקים. לכולכם איתכם טוב שאת נכנסת אפילו רק לכמה מילים חטולית
חתולית יקרה שאלה טובה חושבת שהכי היה עוזר התייחסות לחלקים.. לפחות כאן אני כן מצליחה להביע וקצת לתת להם מקום.. תודה שאת כאן ותומכת חתולית יקרה
ינשוף יקרה ייאוש זה כל כך כואב. אפשר לשבת לידך? הילה
הילה אפשר.. תודה כל כך מפחדים
הי ינשוף, זה לא פשוט לתת מקום לחלקים, כי הרי מלכתחילה הם נוצרו כדי שלא יהיו מחוברים לזרם המרכזי של התודעה. תני להם מקום, בקצב הנכון. כל אחד מהם מביא אתו משהו חשוב שהוא חלק ממך. אודי
תודה רבה אודי - במילים שלך נעימים לי..
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
