אביב צהריים טובים (מומלץ גם לאחרים להציץ)
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מה שלומך? היום רציתי לכתוב לך שיר , שכתבה ילדה חולה סופנית במחלת הסרטן , שבקשתה האחרונה הייתה שיפיצו את השיר הזה לכמה שיותר אנשים: ריקוד איטי ************ האם צפית אי פעם בילדים משתעשעים על קרוסלה? האם הקשבת פעם לגשם בנפילתו על האדמה הלחה? האם עקבת אחר מעופו של פרפר או בהית בשמש בשקיעתה עם רדת ערב? מוטב שתאט אל תרקוד כל כך מהר הזמן קצר, המנגינה לא תמשך לעד. האם יומך עובר בטיסה? כשאתה שואל:"מה שלומך" , האם אתה מקשיב לתשובה? בסופו של יום , כשאתה שוכב במיטה כשמאה המטלות הבאות מוטב שתאט , אל תרקוד כל כך מהר הזמן קצר ,המנגינה לא תמשך לעד. האם אי פעם אמרת לילדך "נעשה את זה מחר?" ובחפזונך לא שמת לב לאכזבתו? אי פעם איבדת מגע, נתת לחברות ישנה למות כי לא היה לך זמן להתקשר ולומר שלום? מוטב שתאט , אל תרקוד כל כך מהר הזמן קצר, המנגינה לא תמשך לעד. כשאתה ממהר כל כך להשיג משהו כשאתה דואג וממהר במשך היום כאילו זו מתנה שלא נפתחה ונזרקה לפח... החיים אינם מרוץ קח אותם לאט יותר הקשב למנגינה לפני שהשיר יסתיים. זהו. זה השיר. כל אחד רשאי לפרש ולהבין אותו כראות עיניו. ולא לשכוח גם להעביר אותו הלאה. המשך יום נעים. בילי
שיר מקסים !!! ואכן כך צריך להתייחס לחיים... ובדרך כלל אני משתדלת לעשות כך... חבל לפספס את הדברים היפים... את צחוק הילדים... את טיפות הגשם וריח האדמה הרטובה... ועוד... חשוב מאד לשים לב לדברים הקטנים שלכאורה לא חשובים... ולדקויות... מעניין מה שרון תגיד על השיר הזה והאם היא תזכור את השיחה שלנו ביום שישי...
אלוהיי הדברים הקטנים......... מה אמרתי?.......חייכתי בעצב...... חיוך על שום ההתחברות הטוטאלית לדרך החשיבה הזו, ועצב, ברור למה.....על שום חוויות של ילדה קטנה שבמותה ציוותה לנו המבוגרים שלעיתים מרוב עיסוק בפתרון בעיות, ריכוזיות בעצמנו, אגואיזים, אפתיות, אדישות.....להמשיך?.......שוכחים מהי התמצית. התמצית הקיומית והנכונה שצובעת (אם רק ניתן) את החיים בצבעים בהירים יותר, עדינים........שנותנת תקווה. מה שלומך?........שלחתי לך email
היי בילי שלי, מה שלומך ? איך עבר החג ? בילית ? נהנית ? תודה על השיר הוא מקסים וכל כך נכון, אף אחד מאיתנו לא יודע מה ילד יום ומה יהיה מחר, בגלל זה כל כך חשוב להנות מהרגע, ולהפיק ממנו את המקסימום, ולא להיבלע במרוץ החיים, שלפעמים הוא קצת מטורף, ולפעמים בגללו שוכחים להסתכל על הדברים החשובים באמת, על השקיעה, על הפרפר ועל הגשם, ומפספסים את הדברים העיקריים - הילד המאוכזב עכשיו, החברות הטובות ועוד אלף ואחד דברים כל אחד מהמקום שלו ומהחוויות שלו. לא משנה מה אורך החיים שנחיה, החשוב ביותר הוא שנפיק את המקסימום האפשרי ממה שקיבלנו. והחיים הם מתנה שקיבלנו... שלך, אביב.
ובהמשך לשיר ולדברים של כולם ..... החיים הם מתנה.........ומתנות לא מחזירים........ אז גם ברגעים הקשים כשנדמה כי הכל מתפרק, נעצור רגע, כולנו. ........רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. יום טוב לכ...........ולם.
אני חייבת להודות, נותן המון חומר למחשבה. לכל אחד מאיתנו. במיוחדבתרבות של היום, שהכל כ"כ מהר וכל דבר חייב להיעשות עכשיו ומיד. מרוב רעש כבר שכחנו להקשיב, לתת יד, לאהוב... (אני כתבתי את זה?????....)
מסתבר שכן.... את כתבת את זה..... זה בא מהלב, מה את רוצה... ?! אי אפשר למנוע את זה... את יודעת.. אבל זה היה יפה.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
