נומי, נומי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/05/2001 | 02:40 | מאת: אורה

בסופו של סופשבוע וחג מטורף (בעבודב השניה שלי אני ברמנית ועבדתי כל החג בערך 12 שעות ביום) באתי לבדוק מה שלום כולכן/כולכם התגעגתי מאד לכולם, שמחתי לקרוא את העץ של אנג'ל ואביב, אני מאד אוהבת את שתיכן. אליאן, מאד מזדהה עם הקושי שלך מאחלת לך המון כוחות להמשיך ולהתמודד ( הילד יוצא לפנימיה בספטמבר?) אני מאמצת קצת את התיאוריה של אביב לגבי התנהגותו של בעלך, יכול להיות שהוא חושש לאבד אותך? חושש להשאר לבד, הלא מאיפה מגיע ההתנהגות הכוחנית שלו? אולי מזה שיש לו על מי, וברגע שלא תהיי שם יותר אז כל התפיסה שלו על עצמו תתפרק? רחל, פעם שיהיה לי זמן, מבטיחה לשוב ולתור אחר אתרים חדשים. יש לי בעיה שחומרים שאני רוצה להביא לכאן דורשים הקלדה ממושכת שלא תמיד יש לי זמן אליה, אבל אמשיך גם אמשיך שרון, אני מאד שמחה שהצטרפת למשפחה, אני חושבת שאת חברה חשובה כאן מאד מישהי, איך היה איתו? אני במתח, מה החלטתם? מקווה שהחלטת החלטה בריאה עבורך ולכל האחרים (ההנהלה, צוות העובדים, וקהל הלקוחות) ליל מנוחה וחלומות נעימים

29/05/2001 | 07:48 | מאת: אביב

אורה יקרה, אני רואה את החיוך התמים שלך אפילו מעבר למסך... על זה את חושבת, אה ? קלטתי אותך... וזה מתייחס לשאלה שלך האחרונה למישהי לגבי איך היה ואני במתח... :-))) גם אותי ניסית לתפוס באותה נקודה בדיוק... :-))) (וזו בדיחה, שלא תהינה אי הבנות ופגיעות מיותרות אחר כך !!!) בעבודה השניה אני מבינה שהכל בסדר, והאמת היא שזה נראה לי עיסוק מעניין מאוד, אנשים בלילה, סיפורים, מתח וענין... הרגשה הרפתקנית שכזו... את בטח אוהבת את זה מאוד, או שלא ? אולי אצלך זה כבר הפך לשגרה וסתם דרך להרוויח כסף ? מה קורה עם העבודה הראשונה ? ממשיכה לחפש ? יש כבר אופציות נוספות ? תמשיכי לעודד אותנו בדרכך המיוחדת, ושיהיה לך יום מקסים, אוהבת גם ושלך אביב.

29/05/2001 | 09:55 | מאת: אורה

איזה כיף לפתוח את הבוקר עם מכתב ממך! אני שמחה שסוף-סוף קלטת (אתם אנשי המשבים, איזה קליטה איטת שאפשר למות...) הברמניות זה כיף לא רגיל, כסף טוב אני לא עושה שם אבל נהנית מאד מאד מאד. ממשיכה לחפש עבודה, אין אופציות חדשות כרגע אבל גם לא אכפת לי קצת לנוח ולעבוד יותר בבר. מה איתך, איך היה החג? יש מה לספר לי כדי להרחיב את החיוך (התמים) שלי? יום טוב לך חמודה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית