שיק יקרה.

כותבת לך אחרי שנתתי לדברים לשקוע לתוכי.. מקווה שתקבלי אותם בכיוון הנכון אני מאוד בעדך. זה נפלא שאת מלווה אנשים ברגעי המשבר שלהם אני מעדיפה את זה ככה מאשר כל מיני טייטלים של החברה שלא יודעת איך להתמודד עם השונה..כי בסופו של יום כולם מתמודדים עם משהו בעולם הזה. אני מאוד מאוד מקווה שדיברת עם המדריכה שלך לפני שהיית כל כך הרבה שעות עם אותה אישה . ויותר מזה מאוד ממליצה לדבר בהדרכה את הקשיים שלך. נתינה ללא גבול היא לא נתינה בריאה בשום מקרה . לנו למי שיש בעיות של הפרעות אכילה יש בעיות של גבולות של נתינה ממקום לא נכון לפעמים שבא ממקום מרצה ממקום קרבני של מושיע ....אז כדי לא ליפול לפינות האלה וכן לעשות עבודה נפלאה ,ששתיכן תופרו ממנה חשוב עד מאוד להביא את הקשיים ואת הדילמות להדרכה ובמצבים כאלה לדרוש הדרכה נוספת . וזה לא מפתיע אותי שאת עובדת עם אנשים שקשה להם נפשית ..היום הדרך של בר"ן היא להכניס כמה שיותר אנשים שבעצמם מבינים את הדרך ולתת מכוחם ונסיונם ... איתך ותשמרי עלייך יקרה זה מאוד חשוב בנתינה לאחר

הי שיק והי אביב, מצטרפת להמלצה לבחון האם הנתינה מגיעה מתוך רגשות אשמה, ניסיונות תיקון מוגזמים בעולם הפנימי. סינדרלה וכאלה. כן, חשוב מאד לשמור על עצמנו. המקום שאביב מתארת - מוכר, ובו נפלתי בעבר ומכירה את הנטייה הזאת. סוריקטה